פייטרו אנסטסי – הבדלי גרסאות

על אף ההצלחה האישית, בשלוש העונות הראשונות בקבוצה לא הצליח אנסטסי לזכות איתה בתארים. השינוי המיוחל הגיע בפתחה של עונת {{בספורט|1970|1971}}. הצטרפותו של [[ג'מפיירו בוניפרטי]] לניהול הקבוצה, ושינויים רבים במצבת השחקנים, הפכו את יובנטוס לקבוצה הבכירה באיטליה באותן שנים. אחד השינויים היה חזרתו מהשאלה של [[רוברטו בטגה]] הצעיר. בטגה ואנסטסי הפגינו שיתוף פעולה מרשים ביניהם, ויצרו עבור יובנטוס חלק התקפי משובח, מגוון ומשתף פעולה. עם זאת, הקבוצה נאלצה לחכות עונה נוספת כדי לזכות מחדש בתואר האליפות. היה זה בעונת {{בספורט|1971|1972}}, שבה בטגה נאלץ להיעדר במשך כחצי עונה, ואנסטסי היה לשחקן החשוב ביותר בחלק ההתקפי של הקבוצה. עם 11 שערי ליגה, סייע אנסטסי לקבוצתו לזכות בתואר הראשון עבורו בקריירה. יובנטוס שמרה על התואר גם עונה אחר כך, ובמקביל העפילה עד ל[[גמר גביע אירופה לאלופות 1973|גמר גביע אירופה לאלופות]]. אנסטסי כבש פעמיים במהלך הטורניר, בשלבי שמינית ורבע הגמר, ונכלל בהרכב למשחק הגמר בו נוצחה יובנטוס 1-0 על ידי אייאקס. כמו כן, העפילה הקבוצה לגמר ה[[קופה איטליה]], שם נוצחה ב[[דו-קרב בעיטות עונשין]] על ידי [[מילאן]].

 

 

בסיום עונת {{בספורט|1975|1976}}, בה רשם 16 הופעות ליגה וכבש שער אחד בלבד, החליטו שני הצדדים על פרידה של אנסטסי מהמועדון לאחר שמונה עונות. אנסטסי היה מחביבי הקהל לאורך תקופתו במועדון, ותרם לה משמעותית. הוא ממוקם בפסגת הכובשים של המועדון בגביע האיטלקי נכון ל-[[2015]] (30 שערים), הוא חתום של 78 שערי ליגה במדי המועדון, וסך הכול ערך 303 הופעות בכל המסגרות בהן כבש 130 שערים. הוא זכה להיות בין 50 כוכבי יובנטוס בכל הזמנים ששמם נכלל במצעד התהילה ב[[אצטדיון יובנטוס]] שהוקם ב-[[2011]].