הורדוס (בן הורדוס הגדול) – הבדלי גרסאות

ב[[צוואה]] שכתב, מינה המלך הורדוס את בנו [[אנטיפטרוס בן הורדוס|אנטיפטרוס]] למלך אחריו ואת בנו הורדוס ליורש כסאו{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''קדמוניות היהודים''', ספר 17, פרק ג, פסקה ב, סעיף 53; '''תולדות מלחמת היהודים ברומאים''', ספר א, פרק כט, פסקה ב; פרק ל, פסקה ג.}}. אולם לאחר שנתגלה שמרים בת הכהן הגדול ידעה על הניסיון להרעיל אותו, מחק המלך את הורדוס בנו מצוואתו כדי להענישה{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''תולדות מלחמת היהודים ברומאים''', ספר א, פרק ל, פסקה ז.}}. בנוסף לכך, גירש אותה והדיח (בשנת 5 לפנה"ס{{הערה|שם=טבלה כרונולוגית III}}) את אביה מהכהונה הגדולה{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''קדמוניות היהודים''', ספר 17, פרק ד, פסקה ב, סעיף 78.}}.

 

 

בשנת [[20]]{{הערה|שם=קלוזנר 193}} (או [[27]]{{הערה|שם=היסטוריון|'''יוסף בן מתתיהו - היסטוריון של ארץ-ישראל''' ([[יד יצחק בן צבי]], תשמ"ג): גירושים אצל יוסף בן מתתיהו (מרדכי א' ראבילו), עמוד 156.}}) לערך, עזבה הרודיאס את הורדוס ונישאה לאחיו. [[יוסף בן מתתיהו]] מדגיש כי הרודיאס עזבה את בעלה בעודו בחיים לטובת אחיו ובכך הפרה את "חוקי האבות"{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''קדמוניות היהודים''', ספר 18, פרק ה, פסקה א, סעיף 136.}}. קביעתו מתבססת על כך שאשה אינה יכולה לתת גט לבעלה ויכולה להתגרש ממנו רק בהסכמתו. מאחר שהרודיאס עזבה את הורדוס בעודו בחיים וללא הסכמתו, הרי שעל-פי המשפט היהודי (עניין המודגש אצל יוסף גם במקום אחר{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''קדמוניות היהודים''', ספר 17, פרק יג, פסקה א, סעיף 341: "אסור ליהודים לשאת את נשי אחיהם".}}) חל [[איסור עריות]] על אנטיפס להינשא לאשת אחיו{{הערה|שם=היסטוריון}}.