מלחמות ה' (יחיא קאפח) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעיתים
שורה 39:
{{ראו גם|דרדעים}}
 
במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 הגיעו לתימן מספר חוקרים ומלומדים יהודיים אירופאים, שהושפעו מתנועת ההשכלה. חוקרים אלו נפגשו עם כמה חכמי צנעא, שהייתה להם נטייה למדעים עוד קודם לכן, והשפיעו עליהם רבות. בין ההשפעות שזרעו בלבם של קבוצה מחכמי תימן היו ספקות לגבי אמיתות והקבלה, ויחס אוהד להשכלה ולנאורות האירופית. אולם בעוד ההשכלה האירופית גרמה לעתיםלעיתים לנטישת הדת, התפישה הדרדעית הייתה כי אין כל ניגוד בין ההשכלה לבין הדת. הם ניסו לבער מתוך היהדות כל דבר שנראה מנוגד לשכל, וליהדות ה"טהורה", כפי שעוצבה מאז ימי המשנה והתלמוד. לפיכך ניסו לבער מן היהדות את האמונה בשדים, בקמעות ובלחשים, וגם את הקבלה ותורת המסתורין. הם ניסו לחזור לנוסחי תימן הקדומים, ולתפישת העולם של חכמי תימן מן האסכולה הימי־בניימית הקדומה, שהלכה בעקבות רבנים מארצות האסלאם, דוגמת [[רס"ג]], רבי [[יהודה הלוי]] וה[[רמב"ם]]. היו מחכמי תימן גם בדורות האחרונים שהמשיכו לשמר את תפישת העולם הרמב"מיסטית והיו בעלי נטייה פילוסופית.
 
המודל לחיקוי של אותם חכמים היה הרמב"ם, שהיה עד לחדירת ה[[שולחן ערוך]] לתימן, הפוסק המרכזי עבור יהודי תימן. הרמב"ם, שהיה גם פוסק ותלמיד חכם, מצד אחד, וגם [[פילוסוף]] ו[[רופא]], מצד שני, ייצג עבור יהודי תימן את השילוב שבין השכלה כללית להלכה. בהשפעתו של הרמב"ם ניסו חלק מיהודי צנעא, לאחר המפגש עם אירופה, לחנך את ילדיהם. בבית הספר העות'מאני ("מכתב") היה בדעתם ללמד את מקצועות היהדות מצד אחד, ומצד שני גם [[פילוסופיה יהודית]]. לבד ממקצועות היהדות היה בדעתם ללמד גם מקצועות כלליים, כגון [[ערבית]], [[טורקית]] ו[[עברית]] ודקדוקה, [[מדעים]], [[גאוגרפיה]] ו[[אסטרונומיה]], ו[[מתמטיקה|חשבון]].