סביבתנות – הבדלי גרסאות

בניסיון לענות על דאגות אלו הוקמו מוסדות פוליטיים וחברתיים רבים: מוסדות אקדמיים לחקר קשרי הגומלין בין האדם לסביבה, התפתחות ה[[כלכלה סביבתית|כלכלה הסביבתית]], מפלגות וארגונים "ירוקים", תקנות ו[[חוק]]ים במדינות, [[אמנה (הסכם)|אמנות]] ומוסדות בינלאומיים להגנה על הסביבה וכן התקדמות בטכנלוגיותבטכנולוגיות "ירוקות". ניסיונות אלו הביאו להצלחות רבות, גרמו לשינוי תודעתי נרחב, והאטו במקרים רבים את הגידול הפוטנציאלי של השפעת האדם על הסביבה, אולם כמעט לפי כל הפרמטרים השפעה זו לא פחתה, ובקרב מדענים רבים, כמו גם הוגים ואנשי ציבור מכרסמת דאגה עמוקה מפני התדרדרות סביבתית-חברתית מהירה. עוד ב[[שנות ה-60]] הצהיר הכלכלן [[קנת בולדינג]] כי "כל מי שמאמין שצמיחה מעריכית יכולה להמשיך לנצח בעולם סופי - הוא משוגע או כלכלן". עם העשורים התחזקה אמונה זו וב-[[1992]], לדוגמה, כ-1,700 מדענים פרסמו הצהרה משותפת הנקראת: "[[אזהרת מדעני העולם לבני אנוש]]", שנחתמה גם על ידי למעלה מ-50% מזוכי [[פרס נובל]] במדעים שחיו באותה תקופה. ההצהרה טענה שמגמות נוכחיות של פיתוח "עלולות לשנות את עולם החי עד כדי כך שהוא לא יהיה מסוגל לקיים את החיים בדרך שאנו מכירים. שינויים יסודיים הם הכרחיים אם אנו רוצים להימנע מן ההתנגשות שאליהן מובילה דרכנו הנוכחית."