הבדלים בין גרסאות בדף "מיסוי הימורים, הגרלות ופעילות נושאת פרסים"

מ
בוט החלפות: \1עניין, ,, תוכנ\1ת
מ (בוט החלפות: \1עניין, ,, תוכנ\1ת)
תגית: תו כיווניות מפורש
 
==ההכנסה החייבת==
עד ל-30 ביוני 2003 היו זכיות בהימורים, בהגרלות ובפעילות נושאת פרסים פטורות ממס בישראל. בתיקון מס' 134 ל[[פקודת מס הכנסה]],{{הערה|שם=תיקון 134|[http://fs.knesset.gov.il//16/law/16_lsr_299931.pdf חוק התכניתהתוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו-2004), התשס"ג-2003], ס"ח 1892 מ-1 ביוני 2003}} שנכנס לתוקף ב-[[1 ביולי]] [[2003]] נוסף לפקודה סעיף 2א, שפסקה (א) בו קובעת: " השתכרות או רווח של אדם תושב ישראל, שהופקו או שנצמחו בישראל או מחוץ לישראל, וכן השתכרות או רווח של אדם תושב חוץ, שהופקו או שנצמחו בישראל, שמקורם בהימורים, בהגרלות או בפעילות נושאת פרסים, יובאו בחשבון בקביעת רווחים או הכנסתו ויראו אותם לעניןלעניין פקודה זו כהכנסה, למעט לעניןלעניין קיזוז הפסדים."
 
סעיף 2 לפקודה, שהוא הסעיף העיקרי המפרט את סוגי ההכנסות החייבות במס הכנסה, מחיל את המס על הכנסה שהופקה בישראל, על ידי [[תושב ישראל]] או תושב חוץ (מיסוי טריטוריאלי) ועל הכנסה של תושב ישראל שהופקה בחוץ לארץ (מיסוי פרסונלי). עיקרון זה נכלל גם בסעיף 2א.
המס אינו חל על זכייהבפרס שניתן כהוקרה על פעילות מדעית, כגון [[פרס נובל]].{{הערה|{{גלובס|אלה לוי-וינריב|מדוע זוכי פרס נובל ופרס ישראל פטורים ממס הכנסה - וזוכי הריאליטי לא?|1000545286|10 במרץ 2010}}}}
 
בצו שהוציא שר האוצר נקבע כי "סכום שהתקבל מהימור אחד, מהגרלה אחת, או מפרס אחד" שגובהו נמוך מתקרה שנקבעה בצו, פטור ממס.{{הערה|[https://www.nevo.co.il/law_html/Law01/999_173.htm צו מס הכנסה (קביעת סכום לעניןלעניין השתכרות או רווח מהימורים מהגרלות או מפעילות נושאת פרסים), תשס"ג-2003], באתר "נבו"}} בשנת 2017 תקרה זו היא 49,320 ש"ח.{{הערה|[https://taxes.gov.il/incometax/documents/hovrotnikuim/2017/luah%20nikuim%202017.pdf לוח עזר לחישוב מס הכנסה ממשכורת ושכר עבודה לשנת 2017], באתר [[רשות המסים בישראל]]}} לזכייה גדולה מתקרה זו ניתן פטור מופחת היורד בהדרגה, עד לזכייה שגובה כפול מתקרה זו, שבה הפטור יורד לאפס.
 
==שיעור המס==
 
==בפסיקה==
שחקן [[פוקר]] שזכה בסכומים נכבדים בפעילות זו ביקש לקבוע שעל הכנסתו זו יחולו כללי המס על זכיות בהימורים (ש בתקופה הרלוונטית קבעו מס בשיעור 25%) , אך בהתחשב בזמן ובמומחיות שהשקיע במשחק זה פסק בית המשפט שיש לראות בהכנסתו הכנסה ממשלח יד (לפי סעיף 2(1) לפקודה), שעליה חל מס שולי גבוה יותר, בהתאם לסעיף 121 לפקודה, המגיע עד ל-48%. עוד נפסק שהמס שבו חויב השחקן בארצות הברית על זכיותיו, בהתאם לכללי המס הנהוגים שם, יקוזז מהמס שבו הוא חייב בישראל על זכיותיו אלה.{{הערה|עמ (ת"א) 19898-03-13‏ ‏ רפי אמית (אמשיקשוילי) נגד פקיד שומה תל אביב 4‏, ניתן ב-15 יוני 2016{{ש}}{{TheMarker|אפרת נוימן|הישראלי שהרוויח 20 מיליון שקל במשחקי פוקר - וכמה קיבלה רשות המסים?|1.2983960|22 ביוני 2016}}}}
 
מהמר מילא תוך דקות אחדות 17 טפסים של הגרלת "[[ווינר]]" שכללו ניחוש זהה של התוצאות בשלושה משחקי כדורגל שנערכו במחזור משחקים אחד. סכום הזכייה בכל אחד מהטפסים היה נמוך מהתקרה לזכייה פטורה ממס, אך סכום הזכיות הכולל היה גבוה במידה ניכרת מהתקרה. המהמר ביקש לקבוע שכל טופס הוא זכייה נפרדת, ולכן זכיותיו פטורות ממס, ואילו רשות המסים טענה שיש לראות בכל הזכיות הימור אחד ולחייבן במס. בפסק הדין התקבלה עמדת רשות המסים, בפרט בהתחשב ב"זהות יחס הזכייה, משך הזמן הקצר בו נשלחו כל הטפסים הכוללים את אותו סט ניחושים, והעדר סיבה עניינית לפיצול לטפסים רבים, למעט הכוונה המשתמעת שלא לחרוג מתקרת הפטור הקבועה בצו".{{הערה|עמ (ת"א) 47738-01-15 פלוני נגד פקיד שומה תל אביב 1, ניתן ב-12 ביוני 2017{{ש}}{{גלובס|אלה לוי-וינריב|פס"ד: זכייה של מהמר שפיצל טפסי Winner תמוסה כהימור אחד|1001192919|18 ביוני 2017}}}}