יצחק מרדכי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏קריירה צבאית: סירוב לעזרת הפלנגות
מ ←‏קריירה צבאית: תיקון קישור
שורה 61:
באוגוסט [[1969]], במהלך [[מלחמת ההתשה]], פיקד כסמג"ד 890 בדרגת סרן על כוח צנחנים שהשתתף במבצע "[[מבצעי בוסתן|בוסתן 39]]", פשיטת קומנדו בעומק [[מצרים]] בה הותקף בסיס מצרי באש [[מרגמה|מרגמות]]{{הערה|1=שי טל, [http://www.iaf.org.il/2106-28086-HE/IAF.aspx בוסתן מצרי], [[בטאון חיל האוויר]], אוגוסט 2008}}. ב-15 במרץ [[1970]] פיקד מרדכי על כוח בן שלושה עשר צנחנים מגדוד 890 במבצע "מלכה 30", פשיטה לעומק [[סוריה]], שבה תקפו הצנחנים במרגמות בסיס צבאי צפונית-מזרחית ל[[דמשק]]{{הערה|1={{מבט מל"מ|תא"ל (מיל') ד"ר [[דני אשר]]|בסיס המרגמה נשאר בשטח|94841796|21|45, יוני 2006}}}}. ב-[[1972]] פיקד על כוח שריון וצנחנים במהלך [[מבצע קלחת 4 מורחבת]] ב[[לבנון]]{{הערה|1=[http://www.yadlashiryon.com/Info/hi_show.aspx?id=51147&t=3 מבצע קלחת 4], אתר יד לשריון}}. לאחר מכן נתמנה מרדכי ל[[מג"ד|מפקד]] [[גדוד 890|גדוד 890 של הצנחנים]]{{הערה|1=[[יוסי יהושוע]] וראובן וייס, "'''הגדוד של המדינה'''", [[ידיעות אחרונות]] מוסף 7 ימים, 7 באוקטובר 2011}}. בין היתר פיקד על כוח מלוחמי הגדוד ב[[מבצע ברדס 54–55|מבצע ברדס 54-55]]{{הערה|1=[[יוסי יהושוע]] וראובן וייס, "'''הגדוד של המדינה'''", [[ידיעות אחרונות]] מוסף 7 ימים, 7 באוקטובר 2011, יצחק מרדכי: "בפשיטה על בסיס קומנדו ימי בטריפולי הרגנו עשרים ושלושה מחבלים והבאנו כשבוי את מאמן הקומנדו הטורקי שלהם".}} ושבה באופן אישי את השבוי היחיד שנתפס בפעולה, מדריך [[קומנדו]] [[טורקיה|טורקי]]{{הערה|1=[[אילן כפיר]], "'''האנציקלופדיה לצבא וביטחון – 'צה"ל בחילו''''", הוצאת רביבים (מהדורת מעריב), [[1982]], כרך רביעי – "[[חטיבת הצנחנים|צנחנים]]", עמוד 140}}. מרדכי הלם בראשו עם קת ה[[AK-47|רובה]] שלו והימם אותו{{הערה|1=[[יוסף ארגמן]], '''זה היה סודי ביותר''', [[משרד הביטחון - ההוצאה לאור|משרד הביטחון]], אפריל [[1998]], עמוד 353}}. ב[[מלחמת יום הכיפורים]] לחם מרדכי בראש גדוד הצנחנים שבפיקודו ב[[קרב החווה הסינית]]{{הערה|1=[[ד"ר]] [[עמירם אזוב]], '''[[צליחה (ספר)|צליחה]]''', [[הוצאת דביר]], [[2011]], עמוד 224.}}. על לחימתו בקרב זה, וכן על כך ששיקם את גדודו והמשיך להובילו בלחימה{{הערה|{{הארץ|יוסי מלמן|לאן נעלמו תיקי הצל"שים|1.1140796|28 בספטמבר 2006}}}}, הוענק לו [[עיטור העוז]]{{הערה|{{הארץ|עמוס הראל|"הפלשתינאים מתנגדים לגדר כי היא עוצרת את זכות השיבה הזוחלת"|1.915207|4 באוקטובר 2003}}, האלוף [[גיורא איילנד]]: "הוא קיבל את הצל"ש שלו גם על התאוששות ה[[גדוד 890|גדוד]], לא רק על הקרב עצמו".}}.
 
בהמשך שירותו הצבאי פיקד מרדכי על [[חטיבת ביסלמ"ח|חטיבת בית ספר למ"כים]] ([[1978]]), בין היתר ב[[מבצע ליטני]]. הכוח בפיקוד מרדכי כבש את הכפר [[מארון א-ראס]] ואת העיירה [[בינת ג'בייל]] והרג כחמישים מחבלים{{הערה|1=[http://www.zanhanim.org.il/Info/hi_show.aspx?id=32252 הכוחות שלקחו חלק במבצע], מבצע ליטני באתר חטיבת הצנחנים.}}. במהלך [[מלחמת שלום הגליל]] ב-[[1982]], פיקד מרדכי על [[עוצבת הגליל]], שכוחותיה כבשו את הערים [[צור (לבנון)|צור]] ו[[צידון]], ואת מחנות הפליטים [[ראשדיה]] ו[[עין אל חילווה]], והשתתפו בלחימה ובמצור על [[ביירות]]{{הערה|{{מערכות|יצחק מרדכי|אוגדת הגליל במלחמת של"ג|9/112219|413, יולי 2007}}.}}.
ב-15 בספטמבר 1982, יום לפני כניסת [[הפלנגות הנוצריות]] למחנות הפליטים סברה ו[[מחנה הפליטים שתילה|שתילה]], הוצע למרדכי מטעם הרמטכ"ל לשתף כוח של הפלנגות גם בצפון ביירות, אולם מרדכי דחה את ההצעה בטענה שאינו רוצה לקבל אחריות על יחידה שאינה כפופה לו, וזאת למרות שנמצא במחסור בכוחות. למחרת בבוקר, דחה שוב פנייה דומה מקצין הקישור הנוצרי שהיה מסופח למפקדתו, ואף הורה להציב מחסומים למניעת מעבר אנשי הפלנגות לתוך מערב ביירות והורה למפקדי הפלנגות לנצור אש בעמדותיהם לאורך הקו העירוני. [[ועדת כהן]], שחקרה את אירועי [[טבח סברה ושתילה]], לא גבתה עדויות ממרדכי או עוזריו.{{הערה|[[אהוד יערי]], [[זאב שיף]], '''מלחמת שולל''', עמ' 323.}}