כפר עקב – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אחידות במיקום הערות שוליים |
|||
שורה 14:
|סוג יחידה שלטונית שנייה=[[נפות הרשות הפלסטינית|נפה]]
|יחידה שלטונית שנייה=[[נפת אל-קודס]]
}}
'''כפר עקב'''
==היסטוריה==
===התקופה העותמאנית===
על פי [[מפקד אוכלוסין]] [[עות'מאני]] משנת 1596, 47 משפחות התגוררו בכפר. בשנת 1870 לפי חוקר ארץ ישראל [[אדוארד רובינסון]], גרו בכפר 15 משפחות{{הערה|Robinson and Smith, 1841, vol 2, p. [https://archive.org/stream/biblicalresearc00smitgoog#page/n337/mode/1up 315]}}.
===בתקופת המנדט הבריטי===
במפקד אוכלוסין מ-1922 שנערך על ידי [[המנדט הבריטי]], אוכלוסיית כפר עקב מנתה 189 תושבים, כולם [[מוסלמים]]{{הערה|Barron, 1923, Table VII, Sub-district of Jerusalem, p. [https://archive.org/stream/PalestineCensus1922/Palestine%20Census%20%281922%29#page/n16/mode/1up 14]}}. במפקד 1931 אוכלוסיית כפר עקב מנתה 250 תושבים, ב-122 בתים
במהלך שנות השישים של המאה ה-20 נחשב הכפר לשכונה של עשירים, אולם מאז מעמדו ירד.{{דרוש מקור}}
===לאחר 1967===
מאז [[מלחמת ששת הימים]] ב-1967, כפר עקב נמצאת תחת שלטון ישראלי.
שורה 29 ⟵ 28:
[[גדר ההפרדה]] נבנתה בין כפר עקב לבין שאר שכונות ירושלים דבר שמקשה על תושבי הכפר להגיע לירושלים, שכן עליהם לעבור דרך [[מעבר קלנדיה]]. בנוסף, אנשי [[עיריית ירושלים]], [[רשות הדואר]], וה[[משטרת ישראל|משטרה]] נמנעים מלהיכנס לכפר כדי לספק שירותים{{הערה|{{הארץ|ניר חסון|חמושים השתלטו על בית ספר בכפר עקב במזרח י-ם|1.1296252|23 בספטמבר 2009}}{{ש}}{{הארץ|יהונתן ליס|תושבים במזרח י-ם: רשות הדואר הפסיקה חלוקת דואר בשכונותינו|1.1023901}}}}. מנגד, ל[[הרשות הפלסטינית|רשות הפלסטינית]] אסור לפעול בשטח ולהעניק שירותים, מכיוון שהוא שייך מוניציפלית לירושלים. בתגובה לעתירות שהגישה [[האגודה לזכויות האזרח]], טענה עיריית ירושלים כי היא עושה מאמץ לדאוג לתושבים, וכי בעיות באספקת שירותים, אם קיימות, הן תוצאה של חששות ביטחוניים ולא של מדיניות מכוונת. ב-[[7 בינואר]] [[2010]] הודה [[יקיר שגב]], האחראי על מזרח העיר מטעם העירייה כי {{ציטוטון|לעיריית ירושלים כיום אין כל תפקיד בניהול אותן שכונות ואין לה את היכולת להתמודד עם המצב המורכב אליו נקלעו כ-55 אלף תושביהן. מדינת ישראל ויתרה. הן מחוץ למרחב הטיפול של מדינת ישראל ובוודאי של העירייה. מבחינת כל ביטוי מעשי - זה רמאללה. חוץ מהימין החצי הזוי, אני לא מכיר אנשים שרוצים להחיל ריבונות ישראלית באזורים אלו}}{{הערה|{{הארץ|ניר חסון|יקיר שגב, מחזיק תיק מזרח ירושלים בעיריית י-ם: מדינת ישראל ויתרה על השכונות שמחוץ לחומת ההפרדה|1.1183504|8 בינואר 2010}}}}. גם המשטרה מתקשה לעצור חשודים המתגוררים בכפר{{הערה|"כפר עקב, המצוי בחלקו מעבר לגדר ההפרדה ועל כן קיימת מורכבות בפעילותם של גורמי האכיפה במקום.", [http://elyon1.court.gov.il/files/17/720/010/a05/17010720.a05.htm בש"פ 1072/17]}}.
הכפר נמצא בקרבת ההתנחלות הישראלית [[כוכב יעקב]] ובין הכפר ליישוב התגלע סכסוך קרקעות. בשנת 2009 הגיש ראש מועצת הכפר עתירה לבג"ץ נגד פעולות בניה של היישוב{{הערה|{{הארץ|חיים לוינסון|עתירה לבג"ץ: עצור הבנייה בהתנחלות כוכב יעקב|1.1275651|13 בספטמבר 2009}}}}, והוצא [[צו ביניים]] לעיכוב העבודות{{הערה|[http://elyon2.court.gov.il/files/09/050/065/P03/09065050.P03.htm בג"ץ 6505/09], החלטה מיום 3 בספטמבר 2009}}. במאי 2013 הוכרז על הקרקעות שבמחלוקת שהן [[אדמות מדינה]]{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/09/050/065/s23/09065050.s23.htm בג"ץ 6505/09], החלטה מיום 2 בספטמבר 2013}} ועל החלטה זו הוגש ערר{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/09/050/065/s26/09065050.s26.htm בג"ץ 6505/09], פסק דין מיום 5 במרץ 2014}}. כמו כן התברר כי היזם מוטי קוגל, שלטענתו רכש
בתחילת שנות ה-2000, בסיוע מסמכים מזויפים, נבנו בתים על הקרקעות, בהן התיישבו משפחות ערביות. בשנת 2015 קבע בית המשפט שעל המשפחות לפנות את הבתים מהמקרקעין{{הערה|[https://www.court.gov.il/NGCS.Web.Site/Viewer/NGCSViewerPage.aspx?DocumentNumber=6778b3dfca5940f2904dd91951846a44 ת"א 17082-04-10 חברה חלקה 303 בגוש 26 בע"מ ואח' נ' חדר ואח']}} ו[[בג"ץ]] הוציא צו על תנאי המורה למדינה לפנות את המקרקעין{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/12/770/014/b07/12014770.b07.htm בג"ץ 1477/12]}}.
| |||