האדם הניאנדרטלי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעיתים, \1-\2
מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-צור +צור)
שורה 134:
[[קובץ:Neandertala homo, modelo en Neand-muzeo.JPG|שמאל|ממוזער|350px|שִחזור אמנותי של שני ניאנדרטלים במוזיאון האדם הניאנדרטלי ב[[דיסלדורף]], גרמניה, על פי תפיסות מקובלות כיום. השימוש ב[[תכשיט]]ים ובצבע גוף על הניאנדרטלית מימין שנוי במחלוקת, אך יש הסכמה נרחבת לגבי השימוש בבגדי עור וב[[חנית]]ות כבדות לציד. נראות גם תכונות ניאנדרטליות אופייניות כמו גוף חסון, רכסי גבות מפותחים, אף רחב וחוסר בליטת [[סנטר (איבר)|סנטר]]]]
{{עוגן|סן-סזר}}
*;סן-סזר, צרפת: [[סן-סזר|סַן-סֶזֵר]] ({{אנ|Saint-Césaire}}{{כ}} Saint-Césaire), מחסה סלע במחוז [[השראנט הימי]] בצרפת, הוא אחד האתרים המובהקים של ה[[תרבות שאטלפרונית|תרבות השאטלפרונית]] באירופה. תרבות זו מתאפיינת בשילוב של כלי-אבן מוסטריים עם חודי [[צור (לבנון)|צור]] משוכללים יותר, חודי עצם ו[[חרוז (חפץ)|חרוז]]ים לקישוט עשויים מ[[שנהב]] ומשיני חיות מחוררות. השכבה השאטלפרונית באתר מתוארכת לתקופה של 36 אלף שנה לפני זמננו בשיטת [[תרמולומינסנציה]]. ב-[[1979]] התגלו בשכבה זו מספר שלדים חלקיים, שהמפורט ביניהם מזוהה בוודאות כניאנדרטל, אחד המאוחרים ביותר שהתגלו. זהו השלד המזוהה היחיד המקושר באופן ברור לתרבות השאטלפרונית, ובכך רומז שהיא הייתה תרבות ניאנדרטלית. לממצא זה חשיבות רבה בקביעת יכולותם התרבותית של הניאנדרטלים, תארוך הכחדתם ויחסיהם עם בני-אדם מודרניים אנטומית (אנשי קרו-מניון) באירופה.
{{עוגן|וינדיה}}
*;וינדיה, קרואטיה: החל משנת [[1974]] נמצאו עצמות ניאנדרטלים ב[[מערת וינדיה]] ({{אנ|Vindija Cave}}{{כ}} Vindija) ב[[קרואטיה]], שמחלקן מוצה [[די-אן-איי]] נקי מאוד מזיהומים. הודות לכך אתר זה הוא המקור החשוב ביותר לחקר הגנום הניאנדרטלי. השכבות העליונות ביותר במערה הן בנות 32 אלף עד 33 אלף שנה לפי [[תיארוך פחמן-14]] - אחד התאריכים המאוחרים ביותר הידועים לקיום ניאנדרטלים באירופה{{
שורה 291:
}}. באתרים ארכאולוגים שבהם נמצאים שרידי ניאנדרטלים, נמצאים כמעט תמיד גם מאובנים רבים של בעלי-חיים בני תקופתם, עם סימני חתכים בעצמות שנגרמו מכלי-אבן חדים.
 
[[נשק קר|נשק]] הציד העיקרי היה ככל הנראה [[חנית]]ות עץ, בעלות חוד עץ מוקשה באש או חוד אבן. באתר הארכאולוגי לרינגן (Lehringen) שבגרמניה, המתוארך לגיל של כ-125 אלף שנה, נמצאו שברי חנית מעץ [[טקסוס מעונב|טקסוס]] באורך כולל של 2.40 מטר בין צלעותיו של שלד [[פיל]] מן המין הנכחד ''Elephas antiquus''. בשכבות המוסטריות של אתר אום-אל-טלל בסוריה, שגילן כ-50 אלף שנים, נמצא שבר [[צור (לבנון)|צור]] של חוד חנית מסותת בטכניקת לבלואה כשהוא נעוץ עמוק בתוך [[חוליה (אנטומיה)|חוליות]] הצוואר של [[ערוד]]{{
הערה|
שם=בואדה1999|