רחוב יפת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
שורה 15:
'''רחוב יפת''' הוא אחד ה[[רחוב]]ות הראשיים של [[יפו]]. הוא [[שמות רחובות בתל אביב-יפו|קרוי על שמו]] של [[יפת]] בנו של [[נח]], מייסד העיר על פי אחת האגדות. בעבר נקרא "רחוב עג'מי", על שם איברהים אל-עג'מי, קדוש פרסי. הרחוב עובר מעל [[רחוב יהודה הימית]] בגשר שהוקם בזמן [[המנדט הבריטי]].
 
הרחוב היה בעבר דרך שהקיפה את חומות [[יפו העתיקה]]. לאחר פירוק והריסת החומה, סביב 1870, וצמיחת העיר, הפך לרחוב מסחרי מרכזי. באבני החומה שפורקו נעשה [[שימוש משני]], ובכלל זה לבנית חלק מהבתים שברחוב. הדרך חיברה בעבר בין יפו ל[[עזה]] וכיום הרחוב מקשר בין [[כיכר השעון]] לעיר [[בת ים]] (ממשיך לרחוב בלפור). הדרך הייתה אחת משלוש דרכים שיצאו מיפו לערים מרכזיות, יחד עם דרך שכם (כיום רחוב רזיאל ובהמשכו רחוב אילת, [[דרך יפו-תל אביב|דרך יפו-ת"א]], [[דרך בגין (תל אביב)|דרך בגין]] ו[[ציר ז'בוטינסקי]] ב[[רמת גן]], [[בני ברק]] ו[[פתח תקווה]]) ודרך נוספת ל[[ירושלים]] דרך [[רמלה]] (כיום רחוב עולי ציון, [[דרך בן צבי]] ו[[כביש 44]]). ב"גן השניים" ברחוב יפת פינת רחוב ציונה תג'ר ניצבהניצב חדר [[תחנת משנהשנאי|תחנת השנאה (טרנספורמציה)שנאים]], שתוכנן בשנת [[1923]] על ידי האדריכל [[אלכסנדר ברוולד]].
 
לאורך רחוב זה מספר אתרים חשובים (מצפון לדרום):