הבדלים בין גרסאות בדף "הפפירוסים של זנון"

תיקון קישור לפירושונים
(תיקון קישור לפירושונים)
 
 
==הפפירוסים==
הפפירוסים מספקים מידע על הפעילות הכלכלית במצרים ובארץ ישראל. בין השנים 258-259 לפנה"ס שהה זנון ביחד עם פקידים נוספים בארץ ישראל. המסמכים מכילים מידע על [[משפחת בית טוביה|טוביה]] מעשירי ומכובדי התקופה, שהיה אביו של [[יוסף בן טוביה]]. על פי הפפירוסים, טוביה חי בעבר הירדן באזור שנקרא "ארץ טוביה" ולמשפחה היה מבנה מבוצר ששימש מעין מושבה צבאית.
 
המכתבים מתייחסים גם למשלוח עבדים, סריס, וחיות נדירות שהוא שלח למצרים. העבדים היו נערים ונערות צעירים שנרכשו במחיר מוזל ונועדו לשמש בבתיהם של עשירי מצרים. המסמכים מכילים גם רשימה של סחורות שיוצאו מארץ ישראל, הכוללים תבואה, שמן, [[אספלט]] מאזור [[ים המלח]], [[אפרסמון]], עבדים ושפחות. על פי הפפירוסים, לאפולוניוס הייתה אחוזה גדולה ב"בית ענת" מצפון מזרח לקדש. בפפירוסים מספר זנון גם על התנהלותם של השליטים המקומיים שהעזו להתנגד לפקידי המלך. בין המקומות המוזכרים במכתבים היו גם הערים [[עזה]] [[תל אפק (אנטיפטריס)|אפק]], [[נמל עכו|עכו]], [[תל קדש|קדש]] ו[[צור (לבנון)|צור]].{{הערה|[[אוריאל רפפורט]], '''תולדות ישראל בתקופת בית שני''', הוצאת עמיחי, 1984, עמ' 79-78}}.
 
על פי הפפירוסים, זנון החל את מסעו בארץ ישראל ב[[מגדל סטרטון]] (קיסריה), הוא עגן עם ספינתו במקום ועלה ליבשה. לאחר מכן נסע לירושלים דרך [[פגאיי]] ליד [[מעיינות ראש העין]]. משם נסע ל[[יריחו]], שם נבנו ב[[התקופה ההלניסטית בארץ ישראל|תקופה ההלניסטית]] מפעלי השקיה גדולים. לאחר מכן עבר ל[[עבר הירדן]] וביקר ב"אבל", שהייתה אזור של [[כרם|כרמים]] והמשיך לארץ טוביה. לאחר מכן עלה צפונה והגיע עד ל"לקסה" ששכנה מדרום ל[[דמשק]]. בהמשך מסעו ירד דרומה ל"נוה" ול"איטה", ששכנה על גדות ה[[ירמוך]], משם המשיך ל"בית ענת" ול[[תל קדש|קדש]] מדרום מזרחה. תחנתו האחרונה הייתה [[תל עכו|עכו]], שנקראה בזמנו פטולמאיס, שם עלה על ספינה בחזרה למצרים.{{הערה|[[מיכאל אבי-יונה]], [[אטלס כרטא לתולדות ארץ-ישראל]] תקופת בית שני המשנה והתלמוד, מפה 18}}