יהושע בראנד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעיתים
סקריפט החלפות (קריית), תיקון קישור לפירושונים
שורה 33:
בראנד הספיק אומנם לאסוף את כל החומר בנושא אך לא זכה לסיימו.{{הערה|שם=רפאל 2}} לפיכך, כאשר יצא לאור הספר בשנת 1978, שלוש שנים לאחר מותו, הוא חוּלק לשני חלקים:
 
החלק הראשון בלבד של הספר עוסק בכלי זכוכית בספרות התלמוד, והוא מכיל עשרה פרקים כדלקמן: '''הפרק הראשון''' כולל דיון בשאלת מקור הזכוכית, האם ב[[פניקיה]], [[מצרים העתיקה|מצרים]] או ב[[ארם נהרים]]. על סמך מקורות עתיקים ומחקרים בנושא, מגיע בראנד למסקנה כי ראשית הזכוכית היא בארם נהרים ולא במצרים, או בפיניקיה, כפי שמקובל לחשוב. בהמשך, ועל בסיס מסקנה זו ומקורות נוספים, מנסה בראנד להוכיח כי [[אברהם אבינו]] היה אמן זכוכית ומסיבה זו היגר מ[[אור כשדים]] ל[[חרן]]; '''בפרק השני''', הוא דן בכלי זכוכית שנמצאו בחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל ובסביבתה; '''בפרק השלישי''' מצביע בראנד על חומרי גלם, מונחים ואינדיקציות נוספות המוזכרים במקרא, המוכיחים לטענתו את קיומה של תעשיית זכוכית ב[[תקופת המקרא]], על אף שלא מוזכרת בו תעשייה כזו{{הערה|1=הפעם הראשונה בה נזכרת "זכוכית" בתנ"ך היא ב{{תנ"ך|איוב|כח|יז}}: "לֹא-יַעַרְכֶנָּה זָהָב, וּזְכוֹכִית; וּתְמוּרָתָהּ כְּלִי-פָז"; מונחים נוספים מן המקרא, שהוא סבור כי פירושם זכוכית, הם: "חול", "חלונות אטומות"; "משרפות מים", "מים", "יקר", "יְקרות", "קפאון", "כלי חמדה", "אבני אש", "אבני אקדח", ו"אבני קדש"; בנוסף: הביטויים: "עבודה קשה" המופיע ב{{תנ"ך|שמות|א|יד}}, ו"דוּד", המופיע ב{{תנ"ך|תהילים|פא|ז}}, מדברים לדעתו על עבודה בתעשיית הזכוכית. למידע נוסף ראו בערך: [[זכוכית#היסטוריה|"זכוכית", הפרק: "היסטוריה"]].}}; '''בפרק הרביעי''' הוא מפרט את שמות המקומות בהם יוצרו כלי זכוכית בתקופת המקרא ותקופת בית שני, ובנוסף הוא מברר את חלקם של היהודים בתעשייה זו. מבין המקומות שיצרו זכוכית הוא מזכיר את [[צידון]] (ובקשר אליה הוא טוען כי תעשיית הזכוכית המפורסמת שלה נוסדה על ידי היהודים שהתגוררו בה ולא על ידי יוונים או סורים, כפי שמקובל לחשוב), [[מרשה|צידון במראשה]], [[צור (לבנון)|צור]], [[אנטיוכיה]], [[גרסה]], [[אלכסנדריה]], [[ירושלים]], [[כזיב]], [[לוד]], [[טבריה]], גירו (או בירו), [[קיסריה|קיסרין]], [[בית שערים]], [[עכו]], [[שומרון]], [[יפו]], [[חברון]], [[עין גדי (יישוב עתיק)|עין גדי]] ו[[יריחו]]; בפרקים '''החמישי''' (בית חולסאות), '''הששי''' (אבן מסמא), '''השביעי''' (כור של עושי זכוכית), '''השמיני''' (כבשן של זגגים), '''התשיעי''' (בולוס) ו'''העשירי''' (ספות) הוא דן במושגים שונים הקשורים לתעשיית הזכוכית.
 
בחלק השני של הספר רוכזו מחקרים ומאמרים חשובים של בראנד בתחומים הנוספים בהם הרבה לעסוק: בתחום הריאליה (נרות חרס, תלבושת מתקופת התלמוד ועוד), ה[[נבטים|נַבָּטִים]], [[מרד בר כוכבא]] ואישיותו וכן היסטוריה של תקופת בית שני, בפרט ראשית התקופה.
שורה 82:
==לקריאה נוספת==
* הערך "בראנד, יהושע" וספרו "כלי החרס בתקופת התלמוד", בתוך: [[נפתלי בן מנחם]], '''ספרי מוסד הרב קוק''', שיצאו לאור בשנים תרצ"ז-תש"ל, ירושלים: מוסד הרב קוק, תש"ל, עמ' 48 - 49.
* [[גצל קרסל]], '''[[הצופה]]''', [[י"ז באדר ב']], [[תשל"ו]] ([[19 במרץ]] [[1976]]), עמ' 5.
* [[יצחק רפאל]], "חוקר מקורי", מבוא לספר יהושע בראנד, '''כלי זכוכית בספרות התלמוד''', בצרוף מחקרים ומאמרים, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל"ח-1978.
* ד"ר נח עמינח, "ארכאולוג תלמודי, לדמותו ולאישיותו של פרופ' יהושע בראנד ז"ל", בתוך: יהושע בראנד, '''כלי זכוכית בספרות התלמוד''', בצרוף מחקרים ומאמרים, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל"ח-1978, עמ' 388 - 401.
שורה 96:
* [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mahanaim/brand.htm חגיגות קרבן פסח], '''מחניים''' ל"ב, תשי"ז, באתר "דעת".
* [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mahanaim/minuyo-2.htm מינויו של שמעון החשמונאי], '''מחניים''' ל"ד, חנוכה תשי"ח, באתר "דעת".
* [http://mikranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=13060 קוים לתולדות שנת השמיטה: בתקופת המקרא], '''פרסומי החברה לחקר המקרא בישראל''', ספר י', מאמרים בחקר התנ"ך לזכר צבי קארל ז"ל, בעריכת אשר ווייזר ו[[ב"צ לוריא]], ירושלים: קריתקריית ספר, תש"ך-1960, באתר מקראנט.
*{{HebrewBooks||השופר באורנמנטיקה היהודית הקדומה|28695|'''טורי ישורון''' ל"ג, תשל"ג, עמ' 5–6|עמוד=5}}.
* [http://www.daat.ac.il/daat/vl/ZerShazar/ZerShazar51.pdf סדר תנא דבי אליהו רבא וזוטא (זמנו ומחברו)], '''זר לגבורות''', קובץ מחקרים במקרא, בידיעת הארץ, בלשון ובספרות תלמודית, מוגש לר' [[זלמן שזר]], נשיא המדינה, ביום הולדתו הפ"ג, עורך: [[ב"צ לוריא]], ירושלים: הוצאת [[קריית ספר]] בע"מ, תשל"ג, עמ' 598–617., באתר "דעת".