הבדלים בין גרסאות בדף "מחנה בית דגן"

נוסף בית אחד ,  לפני 3 שנים
בשטח עליו ממוקם המחנה פעלה ב[[שנות ה-40 של המאה ה-20]] מטווייה ערבית גדולה. שמה היה "גולדן ספינדל" (מטוויית הזהב). היה זה בית חרושת משוכלל לייצור אריגים ותפירת בגדים שהוקם בהשקעה גבוהה. אחד מבעלי המטווייה, היה אחמד אבו לבן, איש אמיד תושב יפו, שהיה חבר מועצת העיר יפו וחבר הוועדה הלאומית ביפו.
 
עם התחלת [[מלחמת תש"ח]] פסקה פעילותה של המטווייה. במבני המטווייה השוממים התמקמו אנשי כנופיות חמושים בפיקודו של [[חסן סלאמה]], שהגיעו לכאן על-מנת להשתתף בהתקפות על [[מוצב]] [[בית הקרן הקיימת על יד בית דגן]] ששכן כ-500 מטר מערבית למבני המטוויה. ב[[מאי]] [[1948]] כשכבשוכשכבש הכוחות[[כוח היהודיםהמגן העברי]] במסגרת "[[מבצע חמץ]]" את מצודת המשטרה הבריטית ליד [[צומת בית דגן]] הגיעו גם למטוויה הסמוכה למצודת המשטרה ומצאו אותה נטושה, כשחלק מהמכונות ניצבות עדיין באולמות הייצור.
 
זמן קצר לאחר קום המדינה הועברו מבני וציוד מטוויית "גולדן ספינדל" לרשות [[האפוטרופוס לנכסי נפקדים]], והמתחם שיכן מוסכים של חיל התחבורה. בינואר [[1949]] הפכה סדנת התחבורה בבית דגן ליחידה במ"ב 684 (בית מלאכה בסיסי) בתחילה בוצעו במקום תיקוני רכב א' (טנדרים, משאיות ומכוניות נוסעים), והוקמו שם נגרייה, רפדייה ומצבעה. ב[[אפריל]] [[1949]] כבר פעלו בו ארבע סדנאות בהם עבדו כ-130 בני אדם - קצינים, נגדים, חיילים סדירים ואזרחים עובדי צה"ל.
משתמש אלמוני