|
המושב הוקם בשנת [[1949]] על ידי עולים ניצולי שואה, יוצאי [[הונגריה]] ו[[צ'כוסלובקיה]]. במהלך השנים התווספו לו עולים יוצאי מדינות נוספות, כמו [[רומניה]], [[פולין]], [[מרוקו]], [[אוסטריה]] ו[[איראן|אירן]] . בשנים מאוחרות יותר הצטרפו למושב משפחות ילידות הארץ.
המתיישבים הראשונים התמודדו עם בעיות מגורים, פרנסה, חורפים קשים (לרבות שטפונות והצפות מהגשמים, שניתקו את המושב מן החוץ למשך ימים שלמים). תושבי המושב סבלסבלו בשנים הראושנותהראשונות, כמו תושבי מושבי עולים אחרים בשניםבאותן שנים, אלה מחוסרמהיעדר תשתיות בסיסיות כמו מים, חשמל, גז, טלפון וכו'. שירותים היו בדרך כלל במבנה פח או עץ מחוץ למגורים, וכן ברז יחיד ששימש לכל צרכי המים לרבות רחצה ומקלהחת, מחוץ למבנה. בשנות החמישים (עד מבצע סיני) סבלו התושבים, כמו תושבי יישובים אחרים בסביבה מגנבות חקלאיות (בעיקר פרות ועגלות) של מסתתנים שהגיעו מרצועת עזה. ואףכמו מפעילותכן רצחניתהיו וחבלניתאירועי פח"ע וכמו מעשי רצח ופיצוץ משאבות מים של ה"[[פדאיון]]" שהגיעו משם. כתוצאה מפעילותפעילות עוינות זו הוקםהביאה להקמת מעין משמר אזרחי, מוכרבשהורכב מחברי המושב שאומנו בנשק ויצאו לפיכל אחד רשימהבתורו לשמירה בלילות.
בגיאה התקיימו בשנים 1950-1961 התקיימו בגיאה מוסדות חינוך (על אף מיעוט תושבים) גן ילדים ובית ספר ממלכתי יסודי. מייסד בית הספר היה המורה והמנהל דב אלוני ז"ל, שגם לימד, חינך, ניהל, פיתח את בית הספר לרבות הקמה והנחיה ישירה של חוגי מלאכה, ציור, מוזיקה, דרמה, טיולים ברחבי הארץ וכיוצא בזה, יחד עם צוות מורים מצומצם, מבוסס בעיקר על מורות חיילות. מסיבות של ייעול וחוסר תקצוב, נאלץ בית הספר הממלכתי בשנת 1961 להסתפחלסגור את שעריו והתלמידים הסתפחו לבתי ספר אזוריים ביישובים בסביבה כמו בנהורה ובניצנים.
מרפאההמרפאה משותפתהמשותפת למושבים גיאה, בית שקמה ותלמי יפה נוהלה עד סוף שנות השמונים, בידי גב' חוה דוב ז"ל, שהייתה גם אחות המושב וגם פעילה בוועדת התרבות ובתחומי חברה אחרים של המושב.
מרבית המשפחות הראשונות התפרנסו בעיקר מרפתות לחלב (פרות) ולולי תרנגולות (ביצים ובשר), אך גם מענפי חקלאות נוספים כגון פרדסים ומטעים, גדולי שדה, ירקות ואף חממות פרחים.
=== המושב כיום ===
כיום מעט מאוד משקים במושב מתפרנסים אך ורק מחקלאות, בין השאר בשל התדרדרות מצב החקלאות במדינה. רוב התושבים היום הם בנים ממשיכים ונכדים ממשיכים, או תושבים חדשים שהגיעו מן העיר וממשיכים בפרנסתם המקורית.
המושב נמנה עם ישובי [[עוטף עזה]], וסבל בשנים שלפני מבצע "צוק איתן", כמו כל היישובים בסביבה מירי רקטיפצמ"רים וטילים מתוך עזה.
בגיאה פועלים מספר מוסדות-שירות לרווחת התושבים, בהם: קופת חולים, מגרש ספורט (שסגור בגלל אחד השכנים הסמוכים לאזור המגרש{{דרוש מקור}}), אולם ספורט, מועדון, מזכירות וצרכנייה. כמו כן, שופץ בשנים האחרונות שופץ בית הכנסת במושב, ונבנו בו גן ילדים חדש, מגרש ספורט, ושכונה חדשה המכונה "ההרחבה".
המושב מהווה חלק מה[[מועצה אזורית חוף אשקלון|מועצה האזורית חוף אשקלון]], ופועלת בו תנועת הנוער [[חטיבת בני המושבים|בני המושבים]].
|
