האימפריה הביזנטית – הבדלי גרסאות

מיכאל השמיני פלאולוגוס פתח בתנופת בנייה בקונסטנטינופול, אך מאמציו להרחיב את האימפריה במקום לשמר את שטחיה, צלחו לזמן מוגבל בלבד. גם ניסיונו לפייס את המערב על ידי הכפפת הכנסייה האורתודוקסית ל[[רומא]] לא הביא מזור לתחלואי המדינה, ואף עורר כעס בקרב תושביה. האימפריה שקעה במלחמת אזרחים ושטחיה באירופה נכבשו על ידי [[בולגריה|בולגרים]] ו[[סרביה|סרבים]]. למחרת רעידת האדמה ב[[גליפולי]] ב-[[1354]], השיגו העות'מאנים דריסת רגל ראשונה בתראקיה, וב-[[1390]] כבש הסולטאן העות'מאני [[באיזיט הראשון]] את אחרון מעוזיה של האימפריה באסיה הקטנה. העות'מאנים המשיכו וכבשו את ה[[בלקן]] ושאריות האימפריה שהפכה למדינה [[וסאל]]ית של הראשונים הוקפו בטריטוריה עות'מאנית מכל עבר.

 

 

ב-[[15 באוגוסט]] [[1461]] נפלה גם [[האימפריה של טרפזונטס]], בה שלטו עד יומה האחרון קיסרים מבית קומננוס. כפי שלעיתים קרובות מזוהה הקמת ביזנטיון עם ראשיתם של [[ימי הביניים]], כן יש הרואים בקיצה את סופם. [[איוון השלישי]] [[דוכס]] [[מוסקבה]], שנכדו [[איוואן הרביעי (האיום)]] היה לצאר הראשון, תבע לעצמו את תפקיד הפטרון של [[הכנסייה האורתודוקסית המזרחית]], ולפיכך ראתה עצמה [[רוסיה הצארית]] ולאחריה [[האימפריה הרוסית]] כממשיכות דרכה של האימפריה הביזנטית עד להתמוטטותה והשלטת ה[[קומוניזם]] ב[[רוסיה]].