האימפריה הביזנטית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעיתים
שורה 139:
מיכאל השמיני פלאולוגוס פתח בתנופת בנייה בקונסטנטינופול, אך מאמציו להרחיב את האימפריה במקום לשמר את שטחיה, צלחו לזמן מוגבל בלבד. גם ניסיונו לפייס את המערב על ידי הכפפת הכנסייה האורתודוקסית ל[[רומא]] לא הביא מזור לתחלואי המדינה, ואף עורר כעס בקרב תושביה. האימפריה שקעה במלחמת אזרחים ושטחיה באירופה נכבשו על ידי [[בולגריה|בולגרים]] ו[[סרביה|סרבים]]. למחרת רעידת האדמה ב[[גליפולי]] ב-[[1354]], השיגו העות'מאנים דריסת רגל ראשונה בתראקיה, וב-[[1390]] כבש הסולטאן העות'מאני [[באיזיט הראשון]] את אחרון מעוזיה של האימפריה באסיה הקטנה. העות'מאנים המשיכו וכבשו את ה[[בלקן]] ושאריות האימפריה שהפכה למדינה [[וסאל]]ית של הראשונים הוקפו בטריטוריה עות'מאנית מכל עבר.
 
לאחר מצור בן חודשיים לערך (המצור התחיל ב-2 באפריל 1453) שערך [[מהמט השני]] "הכובש", ביום ג' בשבוע, ה-[[29 במאי]] [[1453]] הסתערות עות'מאנית של כ-80 אלף לוחמים [[נפילת קונסטנטינופול|כבשה את קונסטנטינופול]] עליה הגנו פחות מ-7,000 לוחמים בפיקודו של ג'יאובני יוסטיניאני לונגו, ומוטטה את השריד האחרון למורשתה האדירה של [[האימפריה הרומית]]. גם הקיסר קוסטנטינוס ה-XI נספה כנראה בקרב. אחד מסממני הניצחון היה הסבתה של כנסיית [[הגיה סופיה]] למסגד.
 
ב-[[15 באוגוסט]] [[1461]] נפלה גם [[האימפריה של טרפזונטס]], בה שלטו עד יומה האחרון קיסרים מבית קומננוס. כפי שלעיתים קרובות מזוהה הקמת ביזנטיון עם ראשיתם של [[ימי הביניים]], כן יש הרואים בקיצה את סופם. [[איוון השלישי]] [[דוכס]] [[מוסקבה]], שנכדו [[איוואן הרביעי (האיום)]] היה לצאר הראשון, תבע לעצמו את תפקיד הפטרון של [[הכנסייה האורתודוקסית המזרחית]], ולפיכך ראתה עצמה [[רוסיה הצארית]] ולאחריה [[האימפריה הרוסית]] כממשיכות דרכה של האימפריה הביזנטית עד להתמוטטותה והשלטת ה[[קומוניזם]] ב[[רוסיה]].