קול העם – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קובץ על יד (שיחה | תרומות) מ הוספת קישור להוצאות משפט |
←מאבקים משפטיים: בעברית, השעה ולא השהה (אורי רדלר) |
||
שורה 15:
עורכי העיתון הועמדו לדין מספר פעמים באשמת [[לשון הרע]]. בספטמבר [[1948]] האשים העיתון מספר קצינים במשטרה שרצחו בעינויים את הפעיל הקומוניסטי [[סיומה מירוניאנסקי]] בשנת [[1941]], בעת ששרתו ב[[מחלקת החקירות הפליליות של משטרת המנדט]]. בתגובה דרשו הקצינים להעמיד לדין את עורכי העיתון באשמת לשון הרע{{הערה|{{מעריב||קציני המשטרה תובעים עלבונם|1948/09/19|00118}}}} ו[[היועץ המשפטי לממשלה]] אף הצהיר שכך ייעשה{{הערה|{{מעריב|ד.ג.|גילוי דעת על רצח|1948/09/21|00200}}}}. אולם לאחר בדיקה נוספת נמצא שיש ממש בטענות והוקמה ועדת חקירה לבדיקת נסיבות הרצחו של מירוניאנסקי. בפברואר [[1951]] נפתח משפט באישומי [[לשון הרע]] נגד עורכי העיתון בגין מאמר מספטמבר [[1949]] בו כונה ראש הממשלה, [[דוד בן-גוריון]], "בוגד העם", "מושך בעגלת האמפריאליזם האמריקני" ובכינויים אחרים{{הערה|{{מעריב||קול העם בדין|1951/02/18|00114}}}}. במשפט טען בן-גוריון שהמאמר נועד לפגוע ב[[יחסי ישראל-ברית המועצות]]{{הערה|{{מעריב||בן-גוריון מעיד במשפט קול העם|1951/04/07|00400}}}}. הסניגור של קול העם טען, לעומת זאת, שמטרת המשפט היא לדכא את המפלגה הקומוניסטית הישראלית{{הערה|{{מעריב||נאום הסניגור במשפט קול העם|1951/05/30|00411}}}}. בדצמבר 1951 הואשם העיתון בהוצאת דיבתו של [[שר המשטרה]] ו[[הסתה]] למרד בגין כתבה שהתפרסמה ב-[[8 ביולי]] [[1950]]{{הערה|{{מעריב||קול העם נאשם בהסתה למרד|1951/12/18|00402}}}}. ביולי [[1952]] נסגר העיתון לשבוע בגלל עבירות [[צנזורה]]{{הערה|{{דבר||הכנסת סירבה לדון על סגירת קול העם|1952/07/09|00114}}}}.
קול העם אימץ את עלילת הדם של [[משפט הרופאים]] ב-[[1953]] ותיאר בכותרתו הראשית את הרופאים ה[[יהודים]] שנאסרו כ״כנופיית רופאים-מרצחים בשירות הריגול האמריקנו-בריטי״.{{הערה|[http://www.archive.gov.il/ArchiveGov/pirsumyginzach/TeudaBareshet/DoctorsMoscow/ 60 שנה לפתיחת משפטי הרופאים בברית המועצות], ארכיון המדינה. }}על רקע זה, ביקשה הממשלה לאסור את קיומה של מק"י ובין השאר נדונה האפשרות לסגור את קול העם{{הערה|{{מעריב|מ. שמריהו|מפא"י דנה באיסור מק"י|1953/01/18|00100}}}}. בינואר [[1953]] הורה שר הפנים, [[ישראל רוקח]] על סגירת העיתון לעשרה ימים{{הערה|{{מעריב||קול העם נסגר, קול הנער הופיע|1953/01/29|00311}}}}{{הערה|[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HBKR%2F1953%2F03%2F22&id=Ar00144&sk=A1EC4A67 "קול העם" נסגר לעשרה ימים], [[הבקר]], יום ראשון, מרץ 22, 1953}} על פי חוק מתקופת [[המנדט הבריטי]] המתיר הוצאת צו סגירה לעיתון המפרסם דברים שעלולים לפגוע ב[[שלום הציבור]]. העיתון הגיש עתירה ל[[בג"ץ]] נגד הסגירה, אולם בג"ץ סירב להוציא צו על תנאי בעניין{{הערה|{{מעריב||נדחתה בקשת קול העם לצו על תנאי נגד שר הפנים|1953/02/03|00104}};{{מעריב||המשך|1953/02/03|00302}}}}. במרץ [[1953]] הורה שוב שר הפנים על סגירת העיתון לעשרה ימים, הפעם בגלל [[מאמר מערכת]] תחת הכותרת "ילך אבא אבן להלחם לבדו", בו יצא העיתון נגד הצהרתו הנטענת של [[שגריר]] ישראל [[אבא אבן]], על פי ידיעה שהופיעה ב[[הארץ]], שישראל תעמיד מאות אלפי חיילים לצד [[ארצות הברית]] במקרה של [[מלחמה]] עם ברית המועצות{{הערה|{{דבר||היום תשמע תלונת קול העם|1953/03/23|00103}}}}. בין השאר נכתב בעיתון: "נגביר את מאבקנו נגד המדיניות האנטי-לאומית של [[ממשלת ישראל הרביעית|ממשלת בן-גוריון]] המספסרת בדם הנוער הישראלי". הפעם הוציא [[בג"ץ]] צו על תנאי נגד פעולת שר הפנים
ביוני 1953 הוגשו נגד העיתון שלושה אישומים בגין פגיעה בכבוד שליטים זרים. אחד האישומים היה בשל מאמר חריף נגד [[ג'ון פוסטר דאלס]] תחת הכותרת "דע את פוסטר דאלס, דע את אויבך". השופט [[בנימין הלוי]] דחה את האישום ובעקבות זאת הודיע [[היועץ המשפטי לממשלה]] על ביטול שני האישומים האחרים{{הערה|{{מעריב||קול העם זוכה עקב שגיאה בכתב האשמה|1953/06/16|00300}}}}. ביולי 1953 התבררה בבית המשפט תביעה של חביב שיבר נגד קול העם על שכינו אותו "הרפתקן פאשיסטי" והאשימו אותו בכך שמכר ב[[שוק שחור|שוק השחור]] נייר שקיבל לצורך תעמולת בחירות{{הערה|{{מעריב||החל משפט שיבר נגד קול העם|1953/07/15|00315}}}}. קול העם זכה במשפט ושיבר חויב בתשלום [[הוצאות משפט]] לעיתון{{הערה|{{מעריב||קול העם זוכה במשפט עם שיבר|1954/04/29|00313}}}}.
==גלריה==
|