גלות (יהדות) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסבת תבנית חלונית2 לתבנית חלונית (תג) (דיון)
מ ←‏הגלויות: ערך מורחב
שורה 31:
 
===גלות מצרים===
{{ערך מורחב|שעבוד מצרים}}
שהיית בני ישראל ב[[מצרים העתיקה|מצרים]] הייתה גלות, אבל בניגוד לגלויות האחרות, היא לא הייתה כתוצאה מחטא (אף כי יש פרשנים דוגמת ה[[רמב"ן]] הסבורים שהיא נעשתה בגלל אחד מחטאיו של [[אברהם אבינו]]. או על חטאם של אחי [[יוסף]] שמכרו אותו ל[[ישמעאל]]ים), אלא במטרה לזכך את עם ישראל ולגבשו לעם. המפרשים לומדים זאת מהפסוק: {{ציטוטון|ואתכם לקח ה' ויוצא אתכם מכור הברזל ממצרים להיות לו לעם נחלה כיום הזה|[[s:he:קטגוריה:דברים ד כ|דברים ד כ]]}}. [[רש"י]] במקום כותב: "מכור- הוא כלי שמזקקים בו את הזהב".
 
===גלות אשור===
{{ערך מורחב|גלות אשור}}
הגליית יושבי ממלכת ישראל הצפונית ועבר הירדנית בידי [[תגלת פלאסר השלישי]] מלך [[אשור]] ב-[[730-739 לפנה"ס|733 לפנה"ס]], והשלמתה בידי [[סרגון השני]] עם החרבת הממלכה ב-[[722 לפנה"ס]], לאחר סיום מצור בן 3 שנים שפתח [[שלמנאסר החמישי]] על [[שומרון (עיר)|שומרון]]. [http://jewishencyclopedia.com/view.jsp?artid=135&letter=C&search=Captivity,%20Babylonian#518]
 
===גלות בבל===
{{הפניה לערך מורחב|גלות בבל}}
[[גלות בבל]] היא גלות [[ממלכת יהודה]], שהחלה בשנת [[590-599 לפנה"ס|597 לפנה"ס]] על ידי [[נבוכדנצאר]] והושלמה ב-[[586 לפנה"ס]] עם הגליתו של המלך [[צדקיהו]]. [http://jewishencyclopedia.com/view.jsp?artid=135&letter=C&search=Captivity,%20Babylonian#519]. הגלות הסתיימה לאחר 70 שנה עם [[הצהרת כורש]] מלך [[ממלכת פרס|פרס]], עליית [[עזרא הסופר|עזרא]] והשר [[נחמיה]] ובניית ירושלים ו[[בית המקדש]] מחדש.[[קובץ:Sack of jerusalem.JPG|שמאל|ממוזער|250px|תבליט על [[שער טיטוס|שער טיטוס המציג]] [[טריומף (מצעד ניצחון)]]. בעבר נתפס התבליט כמתאר את הגולים מיהודה.]]
 
[[קובץ:Sack of jerusalem.JPG|שמאל|ממוזער|250px|תבליט על [[שער טיטוס|שער טיטוס המציג]] [[טריומף (מצעד ניצחון)]]. בעבר נתפס התבליט כמתאר את הגולים מיהודה.]]
 
===גלות רומי/אדום===
{{ערך מורחב|גלות רומי}}
על פי המסורת היהודית, "הגלות" הגדולה החלה בשנת 70 לספירה, עם החרבת [[בית המקדש השני]]{{מקור}}. לפי גישה זו, המימד הרוחני בחורבן הוא זה שחשוב. גישה זו נתקבעה, ועד היום [[צום תשעה באב]] הוא סמל לגלות.
המסורת היהודית טוענת כי גלות זו, גלות אדום היא הגלות האחרונה, ולאחר שעם ישראל יצא מגלות זו, ויחזור לארצו, לא יגלה שוב. אמירה זו מבוססת על הפסוק: "תם עוונך בת ציון, לא יוסף להגלותך"{{הערה|1={{תנ"ך|איכה|ד|כב}}}} וכן על הפסוק: "ושבתי את שבות עמי ישראל ובנו ערים נשמות, וישבו... ונטעתים על אדמתם '''ולא ינתשו עוד''' מעל אדמתם".
 
על פי [[אהרון אופנהיימר]] התפיסה הרואה ב[[חורבן בית שני]] את התחלת הגלות נעוצה בגישה נוצרית עתיקה, עוד מימי [[יוסטינוס מרטיר]] ו[[טרטוליאנוס]], שהציגה את חורבן הבית כסימן לכך שקרבנו של ישו הוא השלמתה ותכליתה של [[עבודת הקורבנות]] וכי היהודים שדחו אותו מרדו באל ובשל כך [[תאולוגיית החילופין|נדחו מעל עם ישראל, הממשיך להתקיים בנצרות]]. למעשה בתקופה שאחרי חורבן הבית היו רבים סימני החירות מסימני הגלות. לעם ישראל הייתה [[אוטונומיה]] מבחינה דתית, כלכלית ותרבותית. [[מרד בר כוכבא]] המחיש את אחדות עם ישראל ועוצמתו המדינית הצבאית בתקופה ההיא, ולכן יש לאחר את הגלות לאחר מרד בר כוכבא.{{הערה|אהרון אופנהיימר, '''מרד בר כוכבא, מחקרו וייחודו''', מרכז זלמן שזר, עמ' 9}} [[התלמוד הירושלמי]] נחתם במאה הרביעית. מעבר לזאת יהודים רבים נותרו בארץ ישראל גם מאות שנים אחר כך, כולל בתקופה הביזנטית. שרידים רבים של בתי כנסת נמצאו מתקופה זו.