פנסיה תקציבית – הבדלי גרסאות

מנגנון פנסיוני מסוג זה נהוג בישראל בקרב [[עובד מדינה|עובדי המדינה]] ובגופים ציבוריים נוספים. ב-3 במרץ [[1999]] נחתם הסכם קיבוצי, למעבר מפנסיה תקציבית ל[[פנסיה צוברת]] בשירות הציבורי{{הערה|1=ראו דיון במעבר מפנסיה תקציבית לצוברת, וכן אזכור של ההסכם הנ"ל, בפסק דינו של [[בית הדין הארצי לעבודה]] ב[http://www.glima.info/verdicts/14-11-2012.pdf עס"ק 11563-05-10, 15774-05-10, אוניברסיטת תל אביב ואח' - ארגון הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטת תל אביב ואח'; ניתן ביום 14 בנובמבר 2012]}}. בשנת [[2001]] נפסקה הקליטה למסלול הפנסיה התקציבית בשירות המדינה. גם עובדים אשר נקלטו במסלול של פנסיה תקציבית התחילו להפריש סכומים מסוימים לקרן הפנסיה, באחוזים הולכים וגדלים (אך נמוכים במידה ניכרת מהנדרש); ב[[צה"ל]], חיילים אשר התחייבו ל[[שירות קבע]] החל משנת [[2004]], משתייכים למסלול הפנסיה הצוברת. אך יחד עם זאת, גופים כמו [[חברת החשמל]] ו[[מקורות]] ממשיכים ליהנות מהטבות פנסיוניות הדומות, אם לא זהות למנגנון התקציבי.

 

 

סוג נוסף של פנסיה תקציבית הוא '''פנסיית גישור''', המשולמת על ידי המעסיק לשעבר למי שפרש בפרישה מוקדמת, מיום פרישתו ועד ליום שבו יהיה זכאי לפנסיה מקרן הפנסיה שבה הוא מבוטח. פנסיית גישור נהוגה בארגונים שבהם מקובלת פרישה מוקדמת, לפני גיל הפנסיה הנקבע בחוק, וכן היא מוצעת אד-הוק בארגונים שבהם נערכים מבצעים של פרישה מרצון.