פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
הוספת קישור לשבט לוי
על פי המסופר בתנ"ך, ירושלים הפכה תחת שלטון דוד המלך למרכז המדיני-דתי של [[ממלכת ישראל המאוחדת]] ולמקום משכן [[ארון הברית]].{{הערה|1={{תנ"ך|שמואל ב|ו}}-{{תנ"ך|שמואל ב|ז}}}} בנו של דוד, [[שלמה]], בנה את [[בית המקדש הראשון]] ב[[הר המוריה]] בסביבות ה[[המאה ה-10 לפנה"ס|מאה ה-10 לפנה"ס]], כ"בית זבול" (בית משכן?) לאלוהים וכסמל לזיקת העם לבית דוד. הבית נבנה בשטחו של גורן ([[ארונה|ארַוְנה היבוסי]]) שם רכש דוד את הקרקע, והקים בו [[מזבח]] לה'.{{הערה|1={{תנ"ך|שמואל ב|כד|כא|כד}}}} בניית מכלול הבניינים ומערכות כלי הפולחן של בית המקדש ארכה, כנראה, 16 שנים - כאשר בניית המבנה עצמו נמשכה כשבע שנים. על פי המקרא, לצורך הבניה הטיל שלמה מסים כבדים על העם, העסיק גם מומחים ובנאים [[פניקים|צידונים]] ויבא עצים וחומרי בניה מחו"ל. על אף בניית בית המקדש בירושלים לא בוטל הפולחן ב[[במות]] ברחבי הארץ, ואלה הוסיפו לשמש לצורכי זבח וקורבן, אף על פי שהתורה אסרה שימוש בבמות בזמן שבית המקדש קיים. ברם, בהיעדר עדויות ישירות מחוץ לתנ"ך, שאלת קיומה של הממלכה המאוחדת, במיוחד תחת שלמה, נתונה למחלוקת. חוקרים רבים, שהבולט בהם הוא [[ישראל פינקלשטיין]] מפקפקים בכך, וגורסים שירושלים באותה תקופה הייתה עיר קטנה למדי. עם זאת, [[כתובת תל דן]] בה מופיע השם "בית דוד" לציון בית המלכות ביהודה, מצביעה לכאורה על קיומו של אדם בשם "דוד", שייסד את בית המלוכה ביהודה.
 
[[רחבעם]], בנו הבכור של שלמה, לא הצליח לשמור על שלמות הממלכה, ועם עלייתו לשלטון בשנת [[928 לפנה"ס]] היא התפרקה לשתי ממלכות נפרדות, [[ממלכת יהודה]] שכללה את שבטי בנימין, שמעון יהודה (ולוי) ובתוכה ירושלים, ו[[ממלכת ישראל]] שכללה את [[עשרת השבטים]] הנותרים (למעשה תשעה שבטים בעלי נחלות, ושארית [[שבט לוי]] שהיו מפוזרים בכל הנחלות). עם פילוג הממלכה נותקה [[ממלכת ישראל]], רוב עם ישראל דאז, מהמקדש בירושלים - שהיה מעתה מרכז פולחן לממלכת יהודה בלבד. בממלכת יהודה הוסיפו לזבוח גם בבמות השונות עד לימי [[יאשיהו]] כשנהרסו ה[[במות]], ובית המקדש נהיה למקום היחיד לעבודת האלוהים. מאז נאסרה כליל [[עבודת אלילים]] באיסור חמור, והציווי לעבודת האלוהים האחד הפך לייסוד האמונה היהודית.
 
בימי המלך [[חזקיהו]], בסוף המאה השמינית לפנה"ס, צרו על העיר צבאות אשור; ואולם העיר עמדה במצור, בין השאר בזכות [[נקבת השילוח]] שהזרימה מים ממעין הגיחון שהיה מחוץ ל[[חומות ירושלים|חומות העיר]] לבריכת היקוות מפנים לחומות. לקראת סוף תקופת הבית הראשון העיר התרחבה לכיוון צפון מערב, לאזור אותו תופש [[הרובע היהודי]], ואף מעבר לכך.