רוק אנד רול – הבדלי גרסאות

אמנם ה[[בלוז]] יצא מה[[אופנה]] ב[[ארצות הברית]] ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות העשרים]], אך כבר ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות השלושים]] ו[[שנות ה-40 של המאה ה-20|הארבעים]] החלו תמורות ב[[מוזיקה]], אשר הביאו לחזרתו בגרסה [[כלי נגינה|אינסטרומנטלית]] מודרנית: בשנת [[1930]] פותחו ה[[גיטרה חשמלית|גיטרה החשמלית]] וה[[אורגן חשמלי|אורגן החשמלי]], ובשנת [[1951]] הומצאה [[גיטרה בס|גיטרת הבס החשמלית]], שקיבלה את התפקידתפקיד שהיה עד אז נחלתו הבלעדית של ה[[קונטרבס]].

פיתוחם של שלושת כלי הנגינה החשמליים, ובמיוחד הגיטרה החשמלית, השפיע על שני סגנונות מוזיקליים: ה[[קנטרי|קאנטרי]] והבלוז. נגני הקאנטרי עברו עתה מ[[בנג'ו]] לגיטרות חשמליות. בעוד שהאירופאים ניגנו בגיטרות הקלסיות בעזרת האצבעות והציפורניים בלבד, האמריקאים ניגנו בגיטרות החשמליות בעזרת [[מפרט]], כמו שלפני כן ניגנו בבנג'ו. שינוי עמוק יותר חל בבלוז: בעוד שבעבר הבלוז היווה בסך הכול שירת עבודה, בשנים אלה מנגינות הבלוז עברו עיבוד אלקטרוני-מודרני וסגנון זה הפך לבסיס של הנגינה בגיטרה חשמליתהחשמלית.

קצב ה[[בלוז]] חזר, ולא רק בצורתו המקורית, אלא גם בצורה שלבצורת רוק אנד רול, או בקיצור, רוק'נרול – גרסה הרבה יותר מהירה ו[[שמחה]] לבלוז. את המונח טבע שדר הבלוז האמריקאי [[אלן פריד]] בשנת [[1954]]. בניגוד ליוצרי הבלוז, אמני הרוק'נרול ברובם היו לבנים. הרוק'נרול ירש מהבלוז את הקצב ואת טכניקת הנגינה בשלמותם, על כן, בלוז (בגרסתו האינסטרומנטלית) ורוק'נרול הם סגנונות אחים, הבלתי ניתנים להפרדה. אף-על-פי-כן, אמני הרוק'נרול הוסיפו גם מספר חידושים, כגון, [[זמרה|שירה]] שמחה, קצב [[תופים]] מהיר, ופריטה הרבה יותר מהירה על אקורדים שמחים יותר (אקורדים מז'וריים). מוזיקת הרוק'נרול הייתה מוזיקה סוחפת שלוותה ב[[ריקוד|ריקודי]] זוגות סוערים. חלק מאמני הבלוז-רוק'נרול הוסיפו גם גיטרות אקוסטיות בנוסף לגיטרות החשמליות. הולחנו הרבה שירי בלוז-רוק'נרול במיוחד ל[[גיטרה אקוסטית|גיטרה האקוסטית]]– שירים קצרים, קלים ושמחים.