אוסקר לבנט – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הנדב הנכון (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
{{שחקן
{{שחקן|תמונה=[[קובץ:Oscar Levant in Rhapsody in Blue trailer.jpg|250px]]|כיתוב=אוסקר לבנט, תמונה מתוך הסרט "רפסודיה בכחול" בה שיחק בתפקיד עצמו, 1945}}▼
|שם=אוסקר לבנט
|שם בשפת המקור=Oscar Levant
|תמונה=[[קובץ:Oscar Levant in Rhapsody in Blue trailer.jpg|250px]]
▲
|שם במה=
|סוגה מועדפת=
|שם לידה=
|תאריך לידה=
|מקום לידה=
|תאריך פטירה=
|מקום פטירה=
|שנות הפעילות=
|פרסים=
|דמות=
|בכורה=
|שפה מועדפת=
|עיסוקים אמנותיים בולטים אחרים=
|בן זוג=
|בת זוג=
|צאצאים=
|אתר אינטרנט=
|קישור=
}}
'''אוסקר לבנט''' ([[אנגלית]]: '''Oscar Levant'''; {{כ}} [[27 בדצמבר]] [[1906]] - [[14 באוגוסט]] [[1972]]), [[שחקן קולנוע]], [[פסנתרן]], [[מלחין]] ו[[קומיקאי]] [[יהדות ארצות הברית|יהודי]]-[[ארצות הברית|אמריקאי]]. התפרסם במיוחד בהופעותיו בתוכניות [[רדיו]] ו[[טלוויזיה]] [[הומור]]יסטיות.
==חייו==
נולד ב[[פיטסבורג]], [[פנסילבניה]] למשפחה [[יהדות אורתודוקסית|יהודית דתית]] ממוצא [[האימפריה הרוסית|רוסי]]. ב-[[1922]], לאחר מותו של אביו מקס, עבר עם אמו אנני ל[[ניו יורק]]. בניו יורק למד פסנתר אצל [[זיגמונט סטויובסקי]] וב-[[1924]] הופיע באחד מן הסרטים המדברים הראשונים שהופקו בעיר, '' Ben Bernie and All the Lads'' עם שירים מאת [[אירווינג ברלין]], [[אוסקר המרשטיין]] וחברו הטוב [[ג'ורג' גרשווין]].
ב-[[1928]] עבר ל[[הוליווד]] שם הלחין מוזיקה ללמעלה מ-20 סרטים. שירו הידוע ביותר הוא ''Blame It on My Youth''. ב-[[1932]] ביקש ללמוד הלחנה באופן רציני יותר והפך לתלמידו של [[ארנולד שנברג]]. ב-[[1939]] נשא לאשה את ג'ון גייל (June Gale, שהייתה חברה בלהקת האחיות לבית גייל עם אחיותיה Joan ,Jane ו-Jean). הם היו נשואים 33 שנים, עד מותו והיו להם שלושה ילדים.
לבנט הפך מפורסם בשל מעני-הלשון השנונים שלו כשותף לתוכניות רדיו ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות השלושים]] וה[[שנות ה-40 של המאה ה-20|ארבעים]] בהם הגיש גם [[חידון מוזיקלי|חידונים מוזיקליים]], שבהם חשף רוחב ידיעות והשכלה רחבה.
בשנת [[1945]] השתתף בסרט "רפסודיה בכחול" המגולל את סיפור חייו של גרשווין בתפקיד עצמו, יחד עם [[אל ג'ולסון]], ששיחק אף הוא את עצמו והיה שותף של לבנט באחת מתוכניות הרדיו שלו. לבנט שיחק בסרט נוסף שצירו המרכזי הוא המוזיקה של גרשווין "[[אמריקאי בפריז (סרט)|אמריקאי בפריז]]" מ-[[1951]]. ב-1945 הקליט כסולן בפסנתר יחד עם ה[[מנצח]] [[יוג'ין אורמנדי]] והתזמורת הסימפונית של פילדלפיה את היצירה "[[רפסודיה בכחול]]" עבור [[חברת תקליטים|חברת]] [[Columbia Records]], הקלטה שנבחרה ב-[[1990]] להכלל בהיכל התהילה של [[פרס גראמי]].
ב-[[1958]] החל להגיש תוכנית ארוח בטלוויזיה בשם ''The Oscar Levant Show'', בה שילב ראיונות משועשעים עם נגינה בפסנתר והסתבך לא אחת בפליטת פה. התוכנית שודרה עד [[1960]], עת הורדה מהשידור בעקבות הערה של לבנט לאחר [[גיור|התגיירותה]] של [[מרילין מונרו]] כדי להנשא ל[[ארתור מילר]]: "עתה, משמונרו כשרה, מילר יוכל לאכול אותה".
לבנט היה מכור לתרופות הרגעה ואושפז לא אחת ב[[בית חולים פסיכיאטרי]], הוא העיר בהתייחס לנגינתו המופלאה בפסנתר: "יש קו דק בין גאונות ושיגעון. אני מחקתי את הקו הזה."
| |||