קורס טיס (צה"ל) – הבדלי גרסאות

עיריית תל אביב קבעה שלט זיכרון במקום בו היה בית פעילי ההסתדרות, ברחוב [[נהרדעא]] 5.

 

 

קורס הטיס הראשון בחיל האוויר הושלם במרץ [[1949]] ב[[בסיס חצור|שדה שמואל]] במסגרת [[טייסת הקרב הראשונה]]. ארבעת בוגריו, [[מוטי הוד]], [[דני שפירא]], [[ישעיהו גזית]] ו[[טיבי בן שחר]], שעברו הכשרה קודמת ב[[צ'כוסלובקיה]], היו הראשונים לקבל את [[סיכות צה"ל|כנפי הטיס]]. קורס זה מכונה בחיל האוויר קורס מינוס שתיים (2-). במאי 1949 סיימו את הקורס השני 12 בוגרים נוספים שאף הם עברו את מרבית ההכשרה בצ'כוסלובקיה. קורס הטיס המכונה הראשון נפתח ב[[מחנה סירקין]] ב-[[14 בפברואר]] [[1950]], מפקד הבסיס הראשון היה [[בנימין בונה|בנימין בונה (בוניסלבסקי)]], קצין ההדרכה הראשי היה [[גדעון שוחט]], מפקד בית-הספר לטיס ראשוני היה פנחס בן פורת ומפקד בית-הספר לטיס מתקדם היה [[ג'ורג' ליכטר]], רוב מדריכי הטיסה היו זרים ושפת ההדרכה הרשמית הייתה [[אנגלית]]. הקורס הסתיים ב-[[10 באוגוסט]] [[1950]] וסיימו אותו 13 טייסים וארבעה נווטים. על מנת להכשירם כלוחמים, פוצל בדצמבר 1950, גף ההדרכה שהיה ב[[טייסת 101]] ב[[בסיס רמת דוד]] והוקמה טייסת קורס אימונים מבצעיים (קא"ם) נפרדת, שהפעילה מטוסי [[ספיטפייר]].