מלחמת רשות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
שורה 4:
בניגוד למלחמת מצווה, חייבים ראשי העם לקבל רשות ליציאה למלחמה מן ה[[סנהדרין]]. מטרתה של מלחמת רשות הייתה בדרך כלל כיבוש שטח עבור [[ארץ ישראל]] או מטעמים כלכליים כפי שמתואר במסכת ברכות. <ref>"אמרו לו: אדונינו המלך! עמך ישראל צריכין פרנסה...אמר להם: לכו ופשטו ידיכם בגדוד." (ג ב'). [http://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%92_%D7%91]</ref>
 
במלחמת הרשות בניגוד למלחמת מצווה ישנן ארבע קטגוריות של אנשים הפטורים מלצאת למלחמה: מסיבות משקיים, מטעמים משפחתיים, מטעמי מורל ומצפון ומנכותומטעמי בריאות ונכות. שלושת הראשונות נזכרות בפירוש במקרא והרביעית נלמדת בהקש בתורה שבעל פה. <ref>(דברים כ' ה'-ח')</ref>
 
לגבי הפטורים היו שני סוגים: פטור חלקי ופטור מלא. בפטור חלקי היו צריכים להגיע לספר לנקודת ההערכות ושם הם היו משוחררים באופן חלקי מהמלחמה, והיו עוברים ללוגיסטיקה ויחידות עורפיות שתומכות בלחימה, ובהם כאלו שאירסו אישה אך לא התחתנו עדיין, או כאלו שבנו בית אך עדיין לא נכנסו להתגורר בו או מי שנטע כרם אבל עדיין לא חיללו. ואילו בפטור מלא לא היו צריכים כלל להתייצב, ולא היו משתתפים בשום היבט של המלחמה, ובהם אלו שהיו בשנת הנישואין הראשונה, או בשנה הראשונה בבית חדש או בשנה הרביעית בכרם שננטע. <ref>תוספתא סוטה, רמב"ם הלכות מלכים ז' י"א.</ref>