גדליהו בן אחיקם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏חורבן ירושלים: ויקיזציה
שורה 8:
אחרון [[מלכי יהודה]], [[צדקיהו המלך]] ניסה להימלט לערבות [[יריחו]], אך נתפס על ידי הבבלים והוגלה. הבבלים החריבו כליל את ירושלים, והגלו את אצולת העם ל[[בבל]] (התאוריה המקובלת סוברת שרק ה[[אצולה]] הוגלתה, עקב הקושי להעביר המוני אדם למרחק כה רב, והעובדה שהבבלים לא נהגו להגלות קהילות שלמות). על פי המקרא, ב[[יהודה (חבל ארץ)|יהודה]] נותרו ששת אלפים איש מדלת העם, אשר היו [[עובד אדמה|עובדי האדמה]]: "כורמים ויוגבים", על מנת לספק מזון לאנשי הצבא ולפקידות הבבלית שהושארה ביהודה.
 
מלך בבל מינה לאוכלוסייה זו נציב יהודי, הוא גדליהו בן אחיקם, אשר חז"ל דרשו על פי המקרא כי היה מאלו אשר נשמעו לדרישת [[ירמיהו]] הנביא בזמן המצור ונכנע לבבלים{{הערה|{{ויקיטקסט|קטע:רש"י על ירמיהו לט יד|רש"י לירמיהו, ל"ט, י"ד}}.}}, ולכן לא נענש על ידי הבבלים בגלות כשאר שרי צדקיהו. מאוחר יותר בחר ירמיהו הנביא לשבת עם גדליהו במקומו, ב[[מצפה (עיר מקראית)|מצפה]]{{הערה|{{תנ"ך|ירמיהו|מ|ו|קצר=כן}}.}}.
 
==גדליהו בן-אחיקם וסופה של ההנהגה היהודית ביהודה==