ניהול משאבי אנוש – הבדלי גרסאות

'''ניהול משאבי אנוש''' הוא תחום של [[ניהול]] המתייחס לעיסוק בכוח ה[[בן אדם|אדם]] כחלקכמרכיב מכריעמרכזי בהתנהגותבהבנת התנהגות ה[[ארגונים]]. תחום זה מניח כי עובדי ארגון הם [[משאב]] ככל משאבי הארגון (חומרי גלם, הון וכו'), ועל כן הוא '''פונקציונלי''', כלומר, רותם את תכונות ה[[אדם]] ל'''תועלת''' המופקת ממנו, ולא לעצם אנושיותו.

התחום מניח יחסי שכירות [[קפיטליזם|קפיטליסטים]] בין העובדים לארגון,. כלומר-העובדים, מוותריםהעובד מ[[זמן|זמנם]]השואף להתפרנס על מנת להתקיים, ומבצעיםמוותר על חלק מ[[זמן|זמנו]] ומבצע מטלות אשר נקבעותמוקצות להםלו על ידי הארגון, ששכרששמעניק זמן זה תמורתלו תמורות מסוימות (ובעיקר [[כסף (אמצעי תשלום)|כסף]]). יחסים אלו הם, על-פי הנחת ניהול משאבי האנוש, הם יחסים אינטרסנטייםתועלתניים, בהם כל צד שואף למלא את מטרותיו הפרטניות, ועל כן יוצר הסכם העסקה.

תחום ניהול משאבי האנוש שואף, אם כך, למצוא את ההתייחסות המתאימה ביותר לכוח האדם בארגון, על מנת שהארגון יוכל להפיק מהם את התועלת המרבית ולקדם את האינטרסים שלו בצורה הטובה ביותר. בימינו, ניהול המשאב האנושי עוסק יותר ויותר בנושאים כגון הנעת העובד, דאגה לרווחתון ויצירת תחושת מחויבות ("מחוברות עובדים").

כיוון שמשאבי האנוש מתקיימים במרחב קפיטליסטי ובתנאים של שוק חופשי, קיימת משמעותחשיבות מכרעת למצב [[שוק העבודה]],. ההיצע והביקוש בשוק העבודה המשפיעמשפיעים באופן ישיר על תנאי ההעסקה בארגונים השונים, ובאופן עקיף על כל אופן התנהלות העבודה בארגון. במחלקות משאבי האנוש שואפים למקסם את הערך לארגון, המתקבל כתוצאה מאיתור וסינון המועמדים המתאימים ביותר, על בסיס כישורים, ניסיון, ואפילו תכונות אופי, בהתאם לאילוצים שכופים תקציבי השכר ותנאי שוק העבודה.

עם התפתחות [[המהפכה התעשייתית]] וירידת ה[[פאודליזם]], צמח ה[[קפיטליזם]] ואיתו [[מנהל עסקים|מנהל העסקים]]. בתחילתה, לא הכירה השיטה הקפיטליסטית בצורך של המנהלים להתייחס לעובדיהם מעבר להסכם ה[[כלכלה|כלכלי]] '''הפשוט''' שביניהם, שהעמיד את יחסי העבודה כקנייה '''פשוטה''' ב[[כלכלת שוק|שוק חופשי]] של כוח אדם. יחס זה נוצר על רקע קיומם של פערי מעמדות קיצוניים שהעמידו המון פועלים חסרי כל בעלי תנאי מחיה קשים ביותר אל מול מיעוט של בעלי-הון שהעסיקו את הראשונים. בתפיסההתפיסה הקפיטליסטית הפשוטה, איןלא לשאוףהכירה לשפרבחשיבות אתשל מצבםשיפור שלמצב העובדים מעבר למתן משכורת, ואדםוהאדם שהגיע לרמתלמעמד של עובד פשוט הואשםנתפס בחוסרכחסר את יכולתהיכולת עקרוניתהעקרונית להצליח במשק מעבר למצבו.

* התפתחות [[נצרות פרוטסטנטית|הנצרות הפרוטסטנטית]] (בעיקר הזרם הקאלוויניסטי) על חשבון [[הנצרות הקתולית]] בתהליך ה[[רפורמציה]], תהליך שהעמיד את העבודה הרווחית, התחרות וההצלחה בה כמצב הטבעי של ה[[חברה (סוציולוגיה)|חברה]]. תחוםהיבט זה מורחבנדון במחקריו שלעל-ידי [[מאקס ובר]]. בחיבורו הידוע "האתיקה הפרוטסטנטית ורוח הקפיטליזם"

* התפתחות ה[[ברירה טבעית|דרוויניזם]], ואיתו ה[[דרוויניזם חברתי|דרוויניזם החברתי]], שביססו גם הם את תפיסת התחרות המוחלטת כמצב חברתי טבעי, מקביל למלחמת הקיום המתרחשת בין המינים בטבע.

*'''האצלת סמכויות''' - מתן סמכות חלקית ממנהל למנהל משנה לקבוע חלק מהתנהלות המערכת ולתווך את הוראות המנהל לכפופיו, מתוקף תפקידו. יסוד זה הוא המרכיב העיקרי של ה[[הירארכיה]] הביורוקרטית.