שכיב מרע – הבדלי גרסאות

'''שכיבשְׁכִיב מרעמֵרַע''' (תרגום מילולי מ[[ארמית]] "שוכב חולה") הוא [[ביטוי]] [[תלמוד]]י המתאר [[מחלה|חולה]] אנוש, הנוטה ל[[מוות|מות]]. התלמוד מבהיר דין מיוחד לגבי שכיב מרע, שדבריו (דיבוריו בעל פה), ככתובין ומסורין דמו,{{הערה|[[תלמוד בבלי]], [[מסכת גיטין]], [[S:גיטין טו א|דף ט"ו, ע"א]].}} כלומר, למרות שבדרך כלל (באדם בריא) אין בכוחם של סתם דברים שאומר אדם כדי ל[[קניין (הלכה)|הקנות]] נכסים, ויש צורך בפעולת קניין מפורשת, אצל שכיב מרע מסתפקים בדיבור כאילו הוא כתוב (נכתב על ידיו) ומסור (הועבר מידו לידי אדם אחר).