אורן ירושלים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
שורה 14:
'''אורן ירושלים''' ([[שם מדעי]]: ''Pinus halepensis'') הוא [[עץ מחטני]], [[ירוק עד]], ממשפחת ה[[אורניים]]. זהו המין הנפוץ ביותר של הסוג [[אורן]], באזור [[אגן הים התיכון]].מקור של העץ באי מלטה
 
תפוצתו הטבעית של המין היא בעיקר בחלקו המערבי של [[אגן הים התיכון]]. בישראל קיימות מספר [[אוכלוסייה (אקולוגיה)|אוכלוסיות]] טבעיות קטנות של המין, שהינן מבודדות מבחינההמבודדות גאוגרפית מאזור התפוצה העיקרי שלו, ובעלותולהן [[פרופיל גנטי]] ייחודי. מסיבות אלו, אוכלוסיות אלה בעלות חשיבות רבה לשימור. נטיעתם המאסיביתהמסיבית של יערות אורן ירושלים בידי [[הקרן הקיימת לישראל]], תוך שימוש בזרעים שמקורם אינו בישראל, מהווה איום ממשי על עתיד קיומן של האוכלוסיות הטבעיות בישראל, כאוכלוסיות בעלות מטען גנטי ייחודי.
 
אוכלוסיות טבעיות של המין קיימות במספר מקומות בארץ. הריכוז הגדול ביותר של אוכלוסיות אלו נמצא ב[[כרמל]]. אוכלוסיות אחרות קיימות גם באזור [[ראש הנקרה]], [[שמורת המסרק]] ב[[הרי ירושלים]], ומספר מקומות נוספים. בישראל, למעט עצים שנטעו בידי אדם, המין [[צמחים מוגנים בישראל|מוגן]] על פי החוק{{ערך טבע מוגן}}.
שורה 22:
 
==שימוש בעץ לנטיעת יערות בישראל==
אורן ירושלים החל להנטע בממדים נרחבים ביערות בארץ ישראל על ידי הקק"ל החל משנות ה־20 של [[המאה ה־20]], זאת בשל הצלחה בריבוי שתילים במשתלה וקליטה טובה של העץ לאחר הנטיעה. בשל כך היה אורן ירושלים העץ הדומיננטי ביערות הארץ במשך עשרות שנים. אוכלוסיות המקור של העצים שנשתלו היו ממערב אגן הים התיכון ולא מישראל. מאוחר יותר החלו לטעת מינים נוספים של האורן, כדוגמת [[אורן קפריסאי]], [[אורן קנרי]], ו[[אורן הגלעין]]. אורן ירושלים נפגע קשות מהמזיק [[מצוקוקוס ארץ ישראלי]], בנוסף האורן הינו עץ דליק מאוד בשל היותו מכיל [[טרפן (כימיה)|טרפנים]] ו[[שרף]] דליקים. האורן משמש בית גידול ל[[תהלוכן האורן]], [[עש]] הגורם לצריבה בעת מגע.
 
==העץ במקרא==
שורה 29:
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Pinus halepensis}}
* [http://www.iucnredlist.org/search/details.php/42366/summ אורן ירושלים] באתר [http://www.iucnredlist.org/ הרשימה האדומה של IUCN]
* [http://www.ganvnof.co.il/?CategoryID=201&ArticleID=422&Page=2 עץ אורן - מלך היער, חלק א'], [http://www.ganvnof.co.il/?CategoryID=201&ArticleID=418&Page=2 חלק ב'], כליל אדר, אתר גן ונוף.
{{מידע טקסונומי}}