משתמש:Itsused/ברלין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Itsused (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
Itsused (שיחה | תרומות)
עוד קצת...
שורה 9:
ב־1870, ברלין הייתה מתוחמת מבחינה מעשית מדרום על־ידי תעלת לנדווהר,<ref>בגרמנית: '''Landwehrkanal'''.</ref> אולם מאז העיר התרחבה הרבה מעבר, וכיום גם הטמפלהופר פלד,<ref>בגרמנית: '''Tempelhofer Feld'''.</ref> שבו נערכים מבחנים צבאיים ושהיה פעם מחוץ לתחומי העיר מבחינה מעשית, מוקף על־ידי רצועה צפופה של בתים. תעלת לנדווהר, המתפצלת מהשפרה בקרוב לשלזישה טור<ref>בגרמנית: '''Schlesische Tor'''.</ref> ומתאחדת עימו לאחר כשישה מיילים בשרלוטנבורג,<ref>בגרמנית: '''Charlottenburg'''.</ref> מוסיפה לא קצת ליופיים של האזורים הדרומיים והמערביים, שכן היא מאוגפת על־ידי שדרות נאות וחוצים אותה הרבה גשרים יפים. מטרת התעלה הייתה להוריד את עומס התנועה של המים בליבה של ברלין. עם זאת, היא הוחלפה למטרה הזאת על־ידי תעלה חדשה, רחבה ועמוקה שנפתחה ב־1906, המשתרעת כשלושה עד ארבעה מיילים דרומה. תעלה זו, ששמה תעלת טלטוב,<ref>בגרמנית: '''Teltowkanal'''.</ref> עוזבת את נהר השפרה ממעל לברלין בקפניק,<ref>בגרמנית: '''Köpenick'''.</ref> זורמת מדרום לריקסדורף,<ref>בגרמנית: '''Rixdorf'''.</ref> סידנדה<ref>בגרמנית: '''Südende'''.</ref> וגרוס־ליכטרפלדה<ref>בגרמנית: '''Groß-Lichterfelde'''.</ref> ונכנסת לנהר ההאוול<ref>בגרמנית: '''Havel'''.</ref> בטלטוב.<ref>בגרמנית: '''Teltow'''.</ref> עבודת התכנון החשובה הזאת תוכננה לא רק כדי לספק נתיב מים נוח יותר בין השפרה העליון וההאוול (ומכאן גם לנהר האלבה), אלא גם כדי לטהר מהעיר ומסביבתה את הגזים והשפכים הרעילים שנוצרו במפעלים באזור. הוצאת החומרים הרעילים, ביחד עם בניית התעלות, משנה במידה רבה את אופי העיר וסביבתה.
 
השפעת מלחמת צרפת־פרוסיה (1870–1871) על ברלין הייתה מסחררת, והבירה הפרוסית הישנה דחקה עצמה למלא את תפקידה החדש. ביאת חיל מצב גדול השטוף ברוח ניצחון אל העיר, המשתוקק להחליף את האיבה הישנה בשלום ולהתחרות איתם בענייני יוקרה, עודדה את הברלינאים לפעול ביתר אנרגיה. מלבד הצבא, הגירה רחבת היקף של עובדי ציבור התרחשה כתוצאה מהתנאים החדשים, ומכיוון שלא היה דיור בכמות מספקת, שכר הדירה עלה לממדים עצומים. לעיתים רבות התעוררו ספקות אם העיר תוכל להתמודד עם משא האימפריה – כה גדול היה שטף האזרחים החדשים. העיר יכלה לקבל את המהגרים הרבים בזכות השירותים הנהדרים של המועצה העירונית, שבזכות המאמצים הבלתי־נלאים שלה ברלין הפכה מבחינת ארגונה לעיר למופת באירופה. ברלין היא העיר היחידה שבה השתמשו בכסף הציבורי בשיקול דעת כה משכיל, והיחידה שבה המערכת העירונית ידעה להתמודד עם קצב גדילה כה מהיר ולהפגין תושייה כה גדולה במצבי חירום. ב־1870, תנאי התברואה בברלין היו הגרועים שבכל ערי אירופה. לפי מצב הדברים, העירייה הייתה זקוקה לרודולף וירכו<ref>בגרמנית: '''Rudolf Virchow'''; מדען.</ref> כדי שייפקח את עיניה בדבר בזבוז החיים הנורא, אבל תעלות הביוב הפתוחות, המשאבות הציבוריות, הכבישים המרוצפים באבנים, השווקים הפתוחים, והמגורים התת־קרקעיים ההומים נעלמו מברלין. כעת לעיר יש מערכת ניקוז מצוינת, היא סלולה ומוארת היטב ומצוידת בכמות גדושה של מים מסוננים, ואילו המגורים התת־קרקעיים הפכו לחינניים ומרווחים, וברלין בצדק טוענת להיות אחת מהבירות הנקיות והבריאות ביותר באירופה. השנה 1878 מסמנת נקודת־התחלה חדשה בהתפתחותה של העיר. בשנה הזו, ברלין הייתה מקום הכינוס של הקונגרס שנשא את שמה,<ref>הכוונה ל'''קונגרס ברלין''' (13 ביוני–13 ביולי 1878).</ref> ההכרה של גרמניה כגורם עולמי מוביל ניתנה ואנשי ברלין יכלו לייפות את עירם בצורה ההולמת את מעמדה. מזמן זה ואילך, מיזמים מדיניים, מוניציפליים ופרטיים פעלו יד ביד במטרה להפוך את הבירה לקוסמופוליטית. המצב שאליה ברלין הגיעה לבסוף לא נבע רק ממעשיהם של אזרחיה ושל העירייה; ההברקה של מערכת המשפט והעובדה שהאומה הגרמנית הרגישה מאוחדת סביב הייחודיות של המדינות הגרמניות הקטנות יותר תרמו יותר מכל השאר לכך. היא הפכה לעיר הבילויים הראשית בגרמניה; ולמרות שרמת המוסריות שלה נעשתה קטנה יותר בגלל השטף העצום של האנשים המעוניינים בבידור, יש כל־כך הרבה פעילות בריאה ומאומצת בחיים האינטלקטואלים ותחרות במסחר שיספיקו כדי להגדיר אותה, למרות פגמים מוסריים רבים, כמרכז החיים והלמידה בגרמניה. דוקטור א׳ שדוול (”יעילות תעשייתית [Industrial Efficiency]”, לונדון, 1906) מתאר את ברלין כמייצגת את ”היישום המלא ביותר של המדע, הסדר והשיטתיות בחיים הציבוריים”, ומוסיף כי ”היא פלא של הניהול הציבורי, העיר המודרנית והמאורגנת ביותר שקיימת”.
 
'''רחובות'''.–החיים החברתיים והרשמיים של עיר הבירה מרוכזים סביב אונטר דן לינדן,<ref>בגרמנית: '''Unter den Linden'''.</ref> שמתחיל מהארמון המלכותי ונגמר בשער ברנדנבורג.<ref>בגרמנית: '''Brandenburger Tor'''.</ref>
 
== הערות שוליים ==