העלייה לביריה – הבדלי גרסאות

ב-[[31 בינואר]] [[1946]] עצרו הבריטים 11 חברי פלמ"ח שנסעו מ[[איילת השחר (קיבוץ)|אילת השחר]] ל[[כפר גלעדי]], ככל הנראה כדי לסייע בהעברת מעפילים. על אף שלא נמצאו הוכחות לפעילות בלתי חוקית של העצורים, הם הוחזקו במעצר על פי תקנות שעת החירום. בתגובה לכך התקיף, בליל ה-[[5 בפברואר]], כוח פלמ"ח מהגדוד השלישי, בפיקוד אהרן ספקטור, את תחנת המשטרה ב[[צפת]], וזאת על פי מידע [[מודיעין צבאי|מודיעיני]] שהעצורים נמצאים במקום.{{הערה|1='''תולדות ההגנה''', 871}} הכוח, שמנה כעשרים לוחמים, הגיע אל התחנה משני כיוונים. קבוצה אחת הגיעה מכיוון חזית הבניין לאחר שהצליחה לפרוץ את הגדר, אך התגלתה על ידי זקיף ונסוגה לאחר שפצעה אותו. השנייה התקרבה מהכיוון השני, ירתה וזרקה [[רימון (נשק)|רימון]]. בחיפוש שערכו הבריטים במקום שממנו נורו היריות התגלתה [[תחמושת]].{{הערה|1=Safed Police Rebel Attacks, '''The Palestine post''', 6.2.1946}} המתקיפים סמכו על סיוע משוטר עברי מקומי, אך ככל הנראה הגיעו לבריטים ידיעות על תנועות חשודות בדרך לצפת, והם הגבירו את השמירה על המקום מבעוד מועד.{{הערה|שם=הערה_א|1='''תולדות ההגנה''', 872}} בימים הבאים נערכו חיפושים ב[[ראש פינה]] ובצפת על ידי כוחות בריטיים משולבים של משטרה ושל חיילים.{{הערה|1=Rosh Pina Searched,'''The Palestine post''', 8.2.1946 }} כחלק מתכנון המתקפה הוכנו מחסומי כבישים. משהתקבלה פקודת הנסיגה, הגיעה לביריה אחת החוליות, אנשי [[אשדות יעקב]], והטמינה ב[[סליק]]ים במקום כמות גדולה של נשק.{{הערה|1=[http://www.palmach.org.il/show_item.asp?levelId=38612&itemId=6050&itemType=0 אתר הפלמ"ח]}}