אותיות סת"ם – הבדלי גרסאות

== פלאוגרפיה והיסטוריה ==

[[קובץ:V08p531001 Mezuzah.jpg|ממוזער|250px|שמאל|מזוזה כתובה כהלכתה בכתב סת"ם]][[עשרת הדיברות]] נחקקו על [[לוחות הברית]] בכתב אשורי, וכן ה[[תורה]] ניתנה ל[[עם ישראל]] בכתב אשורי. כל פרטי האותיות שנתקבלו כ[[תורה שבעל-פה|תורה שבעל פה]] ב[[מעמד הר סיני|מעמד הר-סיני]] עברו [[דור]] אחר דור מספר לספר ומ[[לבלר|סופר]] לסופר. על פי [[מסורה]] זו נכתבו בכל הדורות ספרי התורה, התפילין והמזוזות.

כתב זה לא היה כלל בשימוש לצרכילצורכי [[קודש וחול ביהדות|חול]] עד ימי [[עזרא הסופר]]{{הערה|תשובות הרמב"ם, מהדורת יהושע בלאו, חלק ב', [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1731&st=&pgnum=236 סימן רסח, עמ' 513], ירושלים תש"כ 1960}}, אלא הוחלף [[הכתב העברי הקדום|בכתב העברי הקדום]] - כתב דַעַץ{{הערה|'''רב [[האי גאון|האיי גאון]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40053&st=&pgnum=516&hilite= בפירושו למשנה על מסכת ידים ד,ו]'''}}. בממצאים הארכיאולוגיםהארכאולוגים שלפני [[עליית עזרא ונחמיה|עליית עזרא]] נמצא רק הכתב העברי, לאחר תקופת עזרא נמצא גם כתב אשורי. {{ציטוט|תוכן=בכתב אשורי נתנה תורה לישראל וכשחטאו נהפכה להן לשון וכששבו בימי עזרא חזרה להן אשורית|מקור=[[תוספתא]], מסכת סנהדרין, פרק ד, הלכה ה|אנגלית=}}

בתלמוד נידונת הסוגייההסוגיה האם התורה ניתנה לישראל בכתב עברי ו[[לשון הקודש]] וחזרה וניתנה להם בימי עזרא בכתב אשורית ולשון [[ארמית|ארמי]]{{הערה|{{בבלי|סנהדרין|כא|א}}}}, לבסוף נאמר שהכתב של [[ספר תורה|ספרי התורה]] לא השתנה.

== אטימולוגיה וטרמינולוגיה ==

המילה '''[[סת"ם|סְתָ"ם]]''' מורכבת מראשי תיבות של המילים [[ספר תורה|'''ס'''פרי-תורה]], [[תפילין|'''ת'''פילין]] ו[[מזוזה|'''מ'''זוזות]].

## '''כתב ב"י''' (בית יוסף) - מנהג כלל האשכנזים. דיניו ופרטיו, מבוארים ב'[[בית יוסף]]' [[אורח חיים (שולחן ערוך)|או"ח]], סימן ל"ו, ע"פ ספר '[[ברוך שאמר (ספר)|ברוך שאמר]]'.

## '''כתב האר"י''' - מנהג על פי חכמת הקבלה בספרו של האר"י [[עץ חיים (ספר)|עץ חיים]] ופרשנותו את ספר הזוהר. שונה מכתב בית יוסף בכמה פרטים. התקבל על חלק מחצרות ה[[חסידות|חסידים]]. פולמוס גדול בעניין זה היה הפירוש השבתאי שניתן לכתב, והאשמת מחייבי הכתב באימוץ דעות שבתאיות.

## '''כתב משמ"ח''' ('''מ'''צת '''ש'''מורים ו'''מ'''שנת '''ח'''סידים) - מבוסס על [[קבלת האר"י]], על פי ביאורו ופרשנותו של רבי [[נתן שפירא הירושלמי]]. ברובו הוא דומה לכתב האר"י הסטנדרטי, אולם יש בו שינויים מעטים בכמה אותיות.

# '''כתב ספרדי''' - מנהג עדות המזרח. הכתב מכונה כתב "וועליש", או כתב "מור וקציעה" כשם ספרו של הגר[[יעקב עמדין|יעב"ץ]], שבו הוא מתאר את דיניו ופרטיו.

* מעל האותיות [[א]], [[ו]], [[כ]], [[ל]], [[מ]], [[ס]], [[פ]], [[ר]], [[ת]] (הסימן: מלאכ"ת סופ"ר) אין תגים.

אחד מהדברים המורכבים שנדרש מסופר הסת"ם לדייק בהם היא כתיבת התגים באופן שלא יגעו אחד בשני.