זאב זכרין – הבדלי גרסאות

זאב זכרין נולד וגדל בשכונת "בית חזון" הסמוכה ל[[כפר הרוא"ה]] ולמד בבית הספר [[מקווה ישראל]]. עם [[גיוס לצה"ל|גיוסו לצה"ל]] התנדב ל[[חטיבת הצנחנים]]{{הערה|1=דפנה שרפמן, "'''אור לגויים? מדיניות החוץ של ישראל וזכויות אדם'''", [[הוצאת הקיבוץ המאוחד]], [[1999]], עמוד 157, "תא"ל (מיל') זאב זכרין הוא יליד [[כפר הרוא"ה]], שירת ב[[חטיבת הצנחנים]], היה [[מפקד גדוד]], בוגר [[המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה]] בארץ וב[[חיל הנחתים של ארצות הברית|מארינס]] ב[[ארצות הברית|ארצות-הברית]]. במהלך [[מלחמת לבנון הראשונה]] שימש כראש לשכת הרמטכ"ל [[רפאל איתן|איתן]], ואחר כך הרמטכ"ל [[משה לוי|לוי]]. שירת כמפקד חטיבה בגבול הצפון, כמפקד בית הספר לקצינים וכמפקד [[יחידת הקישור ללבנון]] בשנים [[1988]]–[[1991]]. מאז שחרורו פועל בתחום העסקי בארץ ובחו"ל".}}. בצנחנים עבר מסלול הכשרה כ[[לוחם]], [[קורס מ"כים חי"ר]] ו[[קורס קציני חי"ר]]. עם סיום הקורס שב זכרין לחטיבה ושימש כ[[מפקד מחלקה]] ובהמשך מונה ללתפקיד [[מפקד פלוגה]]. כקצין צעיר בצנחנים השתתף, ב-20 בפברואר [[1973]], ב[[מבצע ברדס 54–55|מבצע ברדס 54-55]], שכלל [[פשיטה]] מהים על בסיסי מחבלים שלחופי [[טריפולי (לבנון)|טריפולי]]{{הערה|1=[http://www.zanhanim.org.il/show_item.asp?levelId=43938&itemId=32447&itemType=3&prm=t=3&template=15 מבצע ברדס 54-55], מתוך האתר הרשמי של [[חטיבת הצנחנים]].}}. ב[[מלחמת יום הכיפורים]] היה זכרין [[מ"פ|מפקד]] ה[[פלוגה מסייעת|פלוגה המסייעת]] ב[[גדוד 202]], עליו פיקד [[דורון רובין]], ולחם ב[[קרב ואדי מבעוק]]{{הערה|1=[[מעוזיה סגל]], '''עדויות מגובה החול – קרב הצנחנים בחווה הסינית''', [[הוצאת מודן]], [[2007]], עמוד 328.}}. לאחר שהשתלם ב[[המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה|מכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה]] מונה ל[[מג"ד|מפקד]] [[גדוד 890|גדוד 890 של הצנחנים]]{{הערה|1=[http://www.zanhanim.org.il/show_item.asp?levelid=30903&itemid=31909&itemtype=3 רשימת מפקדי גדוד 890 של הצנחנים], באתר "חטיבת הצנחנים".{{קישור שבור|אקספלורר בלבד}}}}, בין היתר ב[[מבצע צלצל]]. לאחר מכן שימש זכרין כראש לשכתו של הרמטכ"ל, [[רפאל איתן]]{{הערה|1=עמיר רפפורט, [http://www.nrg.co.il/online/1/ART/964/651.html סיפור הסינדרלה של תת-אלוף רוני מורנו], [[nrg]], {{כ}} 30.07.2005, רוני מורנו: "זה היה יום חמישי והתייצבתי לא פחות מאשר בלשכה של הרמטכ"ל דאז, [[רפאל איתן]] ז"ל, ללא הזמנה. ראש הלשכה שלו היה זכרין, שאותו הכרתי מהגדוד.".}}, בין היתר ב[[מלחמת לבנון הראשונה]]. לאחר מכן השתלם בבית הספר לפיקוד ומטה של [[חיל הנחתים של ארצות הברית]]. בשנת [[1985]] שימש זכרין כמפקד [[עוצבת ברעם]]. זכרין דחף את הכוחות שבפיקודו לגלות יוזמה והתקפיות בלחימה כנגד מחבלי ה[[חזבאללה]], ואף הוביל רבות מן הפעולות והמרדפים{{הערה|1=[[משה תמיר|משה (צ'יקו) תמיר]], '''[[מלחמה ללא אות]]''', הוצאת [[מערכות|מערכות - משרד הביטחון]], [[2005]], עמוד 15, "מייד לאחר מכן התפתח קרב מטווח קצר בשטח טרשי וסבוך בין המחבלים ובין הרכב כוחות מוזר, שכלל את כוח הכוננות של הפלוגה ואת חוליות הפיקוד של המח"ט ו[[אילן בירן|מפקד האוגדה]]. במהלך הקרב נקלעתי לקרב פנים-אל-פנים עם אחד המחבלים כאשר נגמרו הכדורים במחסנית התורנית בנשקי האישי ומרוב התרגשות לא הצלחתי לשלוף מחסנית נוספת מאפוד הקרב. בתום הקרב הקצר נהרגו שלושה מחבלים ושניים נוספים נלקחו בשבי".}}. בשנים [[1986]]–[[1988]] שימש זכרין כמפקד [[בית הספר לקצינים של צה"ל]]{{הערה|1=[[גל הירש]], '''סיפור מלחמה סיפור אהבה''', [[הוצאת ידיעות אחרונות]], [[2009]], עמוד 38.}}. לאחר מכן הועלה לדרגת [[תא"ל]] ובשנים [[1988]]–[[1991]] פיקד על [[יחידת הקישור ללבנון]]{{הערה|1=[[משה תמיר|משה (צ'יקו) תמיר]], '''[[מלחמה ללא אות]]''', הוצאת [[מערכות|מערכות - משרד הביטחון]], [[2005]], עמוד 35.}}.