הבדלים בין גרסאות בדף "גברעם"

נוספו 676 בתים ,  לפני שנתיים
גרעין המייסדים הראשונים, שנקרא "מחר", התגבש ב[[גרמניה]] במסגרת [[הקיבוץ המאוחד|קיבוץ המאוחד]], כגרעין משותף של דתיים וחילוניים{{הערה|{{דבר|חיים נויבורגר|שנה לקבוץ מחר|1936/04/03|00504}}}}. אף על פי שבתחילה היו בקבוצה דתיים רבים, עם הזמן הצטרפו לגרעין חילוניים רבים וחלק מהדתיים עזבו. הקבוצה התיישבה בשנת 1935 באדמות הקרן הקיימת בהדר ליד [[כפר סבא]]. בנובמבר 1938 עורר [[חילול שבת]] בקבוצה מחאה מצד גורמים דתיים{{הערה|{{הצופה||בענין קבוצת מחר|1938/11/23|00119}}}}.
 
בט"ו באלול תש"ב, [[28 באוגוסט]] 1942, עלתה קבוצת חלוץ של הגרעין לנקודת ההתיישבות הראשונה של הקיבוץ על גבעה מערבית למקום הקיבוץ הנוכחי. המטרה הייתה לקבוע חזקה על כ-3600 דונם של אדמות הקרן הקיימת שנרכשו בסביבות הכפר "סומסום" שהיו מפוזרות במעל מאה חלקות קטנות{{הערה|{{דבר||קיבוץ מחר בסומסום|1943/07/20|00203}}}}. חלקות אלו כללו פרדס על כ-80 דונם שהיה כקילומטר צפונית לנקודת ההתיישבות ובו היה באר מים ששימש את הקיבוץ. בנקודה הזמנית שאוישה בתחילה בידי כ-30 איש{{הערה|{{הצופה|אבי רות|אבק דרכים|1942/12/30|00201}}}}, נבנו צריפים ששימשו לחדר אוכל, מכבסה, מרפאה{{הערה|{{דבר||קופ"ח בהתיישבות החדשה בנגב|1945/01/28|00207}}}}, רפת ואורווה, וכן אוהלים למגורים. באוקטובר 1942 נפצעו שניים מחברי הקיבוץ כשהטרקטור שלהם עלה על מוקש ישן{{הערה|{{דבר||נפצעו|1942/10/13|00417}}}}. רוב חברי הקבוצה המשיכו להתגורר ליד כפר סבא{{הערה|{{הצופה||תל אביב יפו|1945/04/12|00415}}}}. בשנת [[1945]] עבר הקיבוץ למקום הקבע.
 
ב-13 במאי 1944 התקיים סולחה בין הקיבוץ לתושבי הכפר סומסום, לאחר שקודם לכן היתה תגרה בין שומרי שדות הקיבוץ לתושבי הכפר{{הערה|{{על המשמר||יום עיון למוכתרים במשקי הדרום|1944/06/07|00407}}}}.
ב[[אוגוסט]] [[1946]] עלו בדואים על שדות ה[[דורה]] של הקיבוץ. בעימות שהתפתח בין שומרי הקיבוץ לבדואים נהרג אחד מהבדואים{{הערה|{{דבר||התנגשות בין בדואים ושומרים בגברעם|1946/08/05|00426}}}}. ב[[נובמבר]] אורגנה [[סולחה]] בין אנשי הקיבוץ והשבט הבדואי בסיוע [[אברהם שפירא (זקן השומרים)|אברהם שפירא]]{{הערה|{{דבר||ברית שלום בין גבר עם ושבט בידואי|1946/11/29|00206}}}}.