ישיבת מרכז הרב – הבדלי גרסאות

 

===הישיבה בימי הראי"ה===

 

הישיבה הוקמה ב[[בית הרב]] בירושלים, (כיום ברחוב הרב קוק, סמוך ל[[כיכר ציון]]). הלימוד בישיבה היה בדומה ללימוד בישיבות המסורתיות הרגילות, בש"ס ובפוסקים. אך הונהג בה חידוש מהפכני, בכך שהיו בה מספר שיעורים בנושאי [[אמונה]], שניתנו בעיקר על ידי הראי"ה ו"הרב הנזיר" רבי [[דוד כהן (הנזיר)|דוד כהן]]. כמו כן הועברו בישיבה שיעורי [[תנ"ך]], שעליהם הופקד בנו של הראי"ה, הרב [[צבי יהודה קוק]]. בישיבה לימדו גם הרב [[יעקב משה חרל"פ]], הרב [[יצחק אריאלי]], הרב [[שלום נתן רענן]] ועוד. לצד הראי"ה, התמנה הרב [[אברהם אהרן בורשטין]], הגאון מטבריג, שעלה לארץ בשנת תרפ"ד ([[1924]]) והחל לכהן כראש ישיבה ב[[אדר]] [[תרפ"ה]], ולשיעוריו הגיעו רבים מתלמידי החכמים שבירושלים, גם כאלה שלא היו קשורים לישיבת מרכז הרב. אך הוא נפטר ב[[י"ט בכסלו]] [[תרפ"ו]] ([[1926]]) לאחר שהספיק ללמד בישיבה כתשעה חודשים בלבד. היו מגעים להזמנתו של רבי [[שמעון שקופ]] על מנת שילמד בישיבה, אולם התוכנית לא יצאה אל הפועל{{הערה|1={{צ-מאמר|מחבר=שמריה גרשוני|קישור=http://www.shaalvim.co.il/torah/maayan-article.asp?id=333|שם="עד אשר אמצא מקום במשכנות לאביר יעקב": רבי שמעון שקופ זצ"ל וכהונת ראש ישיבת 'מרכז הרב' – מסורות ועובדות|כתב עת=[[המעין (כתב עת)|המעין]]|שנת הוצאה=תשרי תש"ע|עמ=79–96}}}}.

בשנותיה הראשונות מנתה הישיבה כמה עשרות תלמידים, והיא גדלה מעט במשך השנים והגיעה לבין שבעים לשמונים תלמידים. עם זאת, המצב הכלכלי של הישיבה לא איפשר לה להתפתח, ובשלב מסוים נמנעו מלקבל תלמידים חדשים אלא אם כן הם שילמו על מחייתם בעצמם (בניגוד למקובל באותה תקופה). בעקבות מסעות התרמה שנערכו ב[[ארצות הברית]] השתפר המצב הכלכלי, והישיבה התרחבה והגיעה ליותר משמונים תלמידים, אך בעקבות המשבר [[השפל הגדול|הכלכלי העולמי]] בשנות ה־30, כמו גם חוסר ניסיונו הניהולי של הרב צבי יהודה קוק שנתמנה באותה שנה למנהל הישיבה{{הערה|1=בספר "אמרי שפר" ("דמויות", הרב צבי יהודה), סיפר הרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא|אברהם שפירא]] שבזמן שמצבה הכלכלי של הישיבה היה רע, תורמים שאלו את הרב צבי יהודה במה אפשר לעזור לישיבה, והרב צבי יהודה שלא הכיר צורת מטבע (בגלל שהיה שקוע בתורה), ענה שחסרים כמה סטנדרים לתלמידים. ומאז לא נתנו לו לנהל את הישיבה.}}, נכנסה הישיבה שוב למצוקה תקציבית. למרות מסעות התרמה מחודשים, ומכתבים ששלח הראי"ה עצמו לאישים שונים, נותר המצב הקשה בעינו עד לפטירתו של הראי"ה בשנת [[תרצ"ה]] ([[1935]]).

 

 

====סדר הלימוד בישיבה בתקופת הרב קוק====

כל אחד מהתלמידים למד מסכת שבה לבו חפץ, והלימוד היה עצמאי לגמרי ונטול פיקוח, וזאת בדומה לנהוג בישיבות היישוב הישן. בערבים התקיימו שיעורי הרבנים, והמעוניינים יכלו להשתתף בהם. הראי"ה נשא לעיתים את שיעורו בפלפול תלמודי במשך שעות, עד חצות הלילה, כשהוא מדבר בקול נמוך ובמהירות רבה. נושא השיעור היה מפורסם מראש, שכן נדרשו ימים של הכנה כדי לאפשר את הבנתו.

 

===הישיבה תחת ראשותו של הרב יעקב משה חרל"פ===

===הישיבה תחת ראשותו של הרב צבי יהודה קוק===

 

 

בשנת תשי"ט החל להעביר שיעור כללי בישיבה הרב [[שאול ישראלי]]. הוא שימש בתפקיד ראש ישיבה עד לפטירתו בשנת תשנ"ה.

 

 

במהלך שנת תשל"ב נפטרו הרב [[שלום נתן רענן]] והרב דוד כהן ("הנזיר"). מיד לאחר מכן, נפטר גם הרב [[מרדכי פרום]] שהיה ר"מ בולט בישיבה, מלבד שיעורים שהעביר לכלל תלמידי הישיבה הוא היה אחראי על קבלת התלמידים ואף נטל על עצמו לתקופה קצרה את ניהול הישיבה{{מקור}}. לאחר מכן, מינה הרב צבי יהודה מספר רמי"ם חדשים. במהלך שנים אלו צמחה הישיבה לסדר גודל של מאות תלמידים. מרכיב משמעותי בצמיחתה של הישיבה היה פריצתה לתודעה הציבורית בעקבות הקמת גוש אמונים{{מקור}}.

 

 

הרב [[צבי יהודה קוק|צבי יהודה]] שלח את הרבנים [[חיים דרוקמן]], [[אליעזר ולדמן]], [[דב ליאור]], [[זלמן ברוך מלמד]], [[צפניה דרורי]] ואחרים להקים ישיבות חדשות, צעד שחיזק את מעמדה של הישיבה.

המאבקים בין שני המחנות בישיבה התחדדו סביב כמה הבדלים אידאולוגיים. הרב טאו ותלמידיו הדגישו את מורשת הרב צבי יהודה קוק ואילו הרב שפירא נקט בדרך עצמאית יותר. נושא לימודי אמונה הודגש יותר במשנתם של הרב טאו ותלמידיו (כפי היה בימיו של הרב צבי יהודה) ואילו הרב שפירא התמקד יותר בלימודי הגמרא, אם כי שמר על כך שיימשכו לימודי האמונה בישיבה{{הערה|{{אתר ישיבה|הרב=חיים אביהוא שוורץ|קישור=https://www.yeshiva.org.il/midrash/13388|תיאור=ראש ישיבת 'מרכז הרב' (פרק ג')}}}}. הפערים התבטאו גם בתחומים הקשורים בסוגיית ה[[ממלכתיות (ציונות דתית)|ממלכתיות]], שהרב טאו הוא אחד מנושאי דגלה ואילו הרב שפירא התייחס באופן ביקורתי הרבה יותר לממשלה{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=[[יאיר שלג]]|שם=אחרי רבים – להטות? עמדות רבנים בישראל כלפי הדמוקרטיה|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=[[המכון הישראלי לדמוקרטיה]]|שנת הוצאה=2006|עמ=78|סדרה=מחקר מדיניות 67|ISBN=9655190250|קישור=https://www.idi.org.il/media/4551/pp_67.pdf}}}}.

 

 

השיעור הכללי הועבר בימי שלישי על ידי הרב אברהם שפירא ובימי חמישי על ידי הרב שאול ישראלי. כמו כן, המשיכה הישיבה את תמיכתה בהתיישבות ביהודה ושומרון. ראשי הישיבה הרב ישראלי והרב שפירא ייסדו את [[איחוד הרבנים למען ארץ ישראל]] ובלטו במאבק על שלמות [[ארץ ישראל]] בתקופת [[הסכמי אוסלו]]. בשנת תשנ"ה נפטר הרב ישראלי. בתקופת הרב שפירא הקימו אנשי הישיבה את המאחזים [[גבעת אסף]] ו[[חרשה]]. הרב שפירא בלט גם במאבק ב[[תוכנית ההתנתקות]] וקרא לאנשי כוחות הביטחון ל[[סירוב פקודה|סרב פקודה]].

== הישיבה כיום ==

 

 

 

בשיעורי האמונה ובלימוד העצמי לומדים בעיקר [[מסילת ישרים]], [[הכוזרי|כוזרי]], ספרי ה[[מהר"ל]] וספרי הרב קוק. בישיבה מועברים שיעורים אף בתנ"ך, מפי הרב [[איתן שנדורפי]], הרב [[יצחק בן שחר]] והרב [[איתמר אורבך]]. שיעורים קבועים לאברכים בהלכות [[נידה]] מועברים על ידי הרב [[מנחם בורשטין]] – ראש [[מכון פוע"ה]].

 

 

החל משנת תשס"ח, בעקבות הפיגוע, מוציאה הישיבה לאור פעמיים בשנה כתב עת פנימי הנקרא 'מבית מדרשנו' ובו חידושים ב[[גמרא]], ב[[הלכה]] וב[[אמונה]] מפרי עטם של תלמידי ורבני הישיבה על המסכת הנלמדת. פעם בכמה שנים היא מוציאה כתב עת הנקרא 'ניצני ארץ' ובו חידושים בגמרא, בהלכה ובאמונה מפרי עטם של רבני ותלמידי הישיבה לדורותיה. עד שנת תשע"ז יצאו 19 כרכים.

==אירועים בישיבה==

 

 

מדי שנה מתקיימת בישיבה [[שמחת בית השואבה]] בהשתתפות אלפים.

* הרב [[אליקים לבנון]], רב [[מועצה אזורית שומרון|המועצה האזורית שומרון]] וראש [[ישיבת ברכת יוסף]], לימד אמונה

* הרב [[מיכאל צבי נהוראי]], פרופסור ב[[אוניברסיטת בר-אילן]], לימד אמונה

* הרב [[אברהם יצחק כלאב]], אב"ד לשעבר בביה"ד הרבני בירושלים, ר"מ

* הרב [[אלישע אבינר]], ראש הכולל ב[[ישיבת מעלה אדומים]], לימד אמונה משנת [[תשנ"ז]] ועד [[תשע"ג]]

* הרב [[יצחק אריאלי]], מחבר ספרי "עיניים למשפט" על הש"ס, "[[משגיח]]" בישיבה עד לפטירתו בשנת 1974.

* הרב [[שלום נתן רענן]], חתנו של הראי"ה קוק, [[ר"מ]] ומנהל הישיבה

=== רבני הישיבה שעברו להר המור===

* הרב [[צבי ישראל טאו]], נשיא [[ישיבת הר המור]], ר"מ אמונה

* הרב [[עמיאל שטרנברג]], ראש ישיבת הר המור, ר"מ

 

===ר"מים נוכחיים בישיבה===

* הרב [[חיים שטיינר]] – מרבני "[[מפלגת תקומה|תקומה]]"

* הרב [[מיכאל הרשקוביץ]] – רב היישוב [[נריה]]

* הרב [[איתמר אורבך]] – רב היישוב [[חשמונאים (יישוב)|חשמונאים]]

* הרב [[יגאל לרר]] – [[אב"ד]] ב[[בית הדין הרבני]] ב[[פתח תקווה]]

* הרב אבינועם זומר – בוגר הישיבה

* הרב יורם מושקוביץ' – ר"מ ב[[ישיבת מעלה אליהו]] בתל אביב

* הרב אברהם ישראל סילבצקי – חתנו של ראש הישיבה הרב יעקב שפירא

* הרב אודי נכטשטרן – חתנו של הרב [[שלמה שפירא (דיין)|שלמה שפירא]]

 

===רבנים המלמדים אמונה בישיבה===

* הרב [[דוד חי הכהן]] – רב שכונה ב[[בת ים]] וראש מוסדות [[קהילת אורות התורה|אורות התורה]]

* הרב [[חיים אביהוא שוורץ]] – מכהן גם כר"מ ב[[ישיבת בית אל]]

*'''בזמן הרב קוק''': הרב [[אליהו יצחק פריסמן]], הרב [[שמעון סטרליץ]], הרב [[יצחק זונדל ריף]], הרב [[משה דוד בקשט]], הרב [[שלום אליהו ננקנסקי]], הרב [[שמואל אליעזרי]], הרב [[יצחק הלוי שולזינגר]], הרב [[מאיר הכהן קפלן]], הרב [[שלום נתן רענן]], הרב [[יהודה גרשוני]], הרב [[שאול ישראלי]], הרב [[מנחם יהודה הלוי אושפיזאי]]

*'''ראשי ישיבות''': הרב [[משה צבי נריה]], הרב [[דב ליאור]], הרב [[יעקב אריאל]], הרב [[צבי ישראל טאו]], הרב [[זלמן ברוך מלמד]], הרב [[חיים דרוקמן]], הרב [[ירחמיאל ויס]], הרב [[צפניה דרורי]], הרב [[אליעזר ולדמן]], הרב [[משה בלייכר]], הרב [[אליקים לבנון]], הרב [[אלי סדן]], הרב [[שלמה אבינר]], הרב [[יהושע שפירא]], הרב [[שבתי סבתו]], הרב [[מיכה הלוי]], הרב [[צבי קוסטינר]], הרב [[אליעזר מלמד]], הרב [[חיים גנץ]], הרב [[שלמה לוי (ראשון לציון)|שלמה לוי]], הרב (אל"ם במיל') [[אליעזר שנוולד]], הרב [[שמואל טל]].

*'''אנשי אקדמיה וחינוך''': הרב פרופ' [[נחום רקובר]], הרב פרופ' [[נריה גוטל]], הרב פרופ' [[אליאב שוחטמן]]

*'''בוגרים ידועים נוספים''': [[חיים הרצוג]], [[דוד רזיאל]], [[עזריאל קרליבך]], [[יחיאל אהרן אליאש]], [[שמחה רז]], [[מוטי שקלאר]], [[יהודה חזני]], [[רוני אלשיך]]