ארץ ישראל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 27:
;פלשתינה
[[קובץ:Palestinae.jpg|ממוזער|270px|מפת "פלשתינה" של [[אברהם אורטליוס|אורטליוס]], 1570]]
השם '''פלשׂתינה''' (Palaestina), שנעשה מקובל מאוד בשפות זרות, מופיע לראשונה אצל ההיסטוריון היווני [[הרודוטוס]]{{הערה|שם=כתבי הירודוטוס|כתבי הירודוטוס: ספר I סעיף 105; ספר II סעיף 104; ספר II סעיף 106; ספר III סעיף 5; ספר III סעיף 91; ספר IV סעיף 39; ספר VII סעיף 89.}}, שחי במאה ה-5 לפנה"ס. שם זה הוא גלגול של השם העתיק "[[פלשת]]" (או "ארץ [[פלשתים]]"), שמופיע במקראב[[מקרא]] ובמקורות מצריים, ושהתייחס בדרך-כלל רק לאזור החוף הדרומי{{הערה|ראו למשל [[s:שמות יג יז|שמות יג יז]].}}, אך לעיתים נקראה הארץ כולה כך היות ובתקופות רבות השלטון הכללי בארץ היה פלשתי, כפי שניתן ללמוד מכמה עדויות מקראיות<ref>{{תנ"ך|שופטים|יג|א}}, {{תנ"ך|שמואל א|יג|יט}}-כ', ועוד. </ref>. הרודוטוס כינה את ארץ ישראל בשם "סוריה הפלשׂתינאית", וראה אותה כחלק מאזור גדול יותר שאותו כינה "סוריה", ואשר כלל את ה[[לבאנט]] ואת [[מסופוטמיה]]. השם סוריה עצמו הוא ככל הנראה גלגול יווני של השם [[אשור]].
 
השם שבו השתמש הרודוטוס נזכר גם אצל [[אריסטו]] ומופיע בספרות ה[[התקופה ההלניסטית|הלניסטית]] בהתייחס לחופה הדרומיהדרום-מערבי של הארץ. המשוררים הרומיים [[טיבולוס]] ו[[אובידיוס]] היו הראשונים שהשתמשו בו בספרות הלטינית. ב[[המאה ה-1|מאה ה-1]] לספירה, הסופרים היהודים [[פילון האלכסנדרוני|פילון]] ו[[יוסף בן מתתיהו]] כבר השתמשו בחיבוריהם ביוונית בשם "פלשתינה" או "סוריה-פלשתינה" כדי לציין את ארץ ישראל כולה, לצורך הבחנה נוחה בין "יהודה", שמה הרשמי של הארץ בתקופתם, לבין חבל יהודה גופא{{הערה|[[מנחם שטרן]] – Menahem Stern, '''Greek and Latin Authors on Jews and Judaism''', Jerusalem, 1976, Vol. I: II: Aristotle, pp. 6-7; XLIX. Ovid, p. 349}}. אולם השם "פלשתינה" הפך רשמי באימפריה הרומית רק ב[[המאה ה-2|מאה ה-2]] לספירה, כשפרובינקייתכש[[פרובינקיה רומית|פרובינקיית]] יהודה בוטלה בידי הקיסר [[אדריאנוס]], בעקבות [[מרד בר כוכבא]], ותחתיה הוקמה הפרובינקיה של "סוריה הפלשׂתינאית", או בקיצור "פלשתינה"{{הערה|אדריאנוס גם שינה את שמה של [[ירושלים]] ל"קולוניה אילייה קפיטולינה", שם שהיה בשימוש במשך 500 - 600 שנה (כפי שעולה מכתבי היסטוריונים מוסלמיים), אך לא התקבל בסופו של דבר בשום שפה.}}.
 
ב[[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|תקופה הביזנטית]] חולקה הארץ לשלושה מחוזות: פלשתינה [[פלשתינה פרימה|פרימה]], [[פלשתינה סקונדה|סקונדה]] ו[[פלשתינה טרטיה|טרטיה]] (הראשונה, השנייה והשלישית). בעקבות חלוקה מנהלית זו, נקרא אחד המחוזות של הארץ לאחר [[הכיבוש הערבי של ארץ ישראל|הכיבוש הערבי]] "ג'ונד פלסטין". בספרי [[המשנה]] ו[[התלמוד]] (בתקופה הרומית-ביזנטית) לעומת זאת, הרבו להשתמש בשם "ארץ ישראל". השימוש בשם זה נפוץ ביותר בכל ספרות ההלכה ואגדות חז"ל, המדרשים, הפרשנויות, התפילות והפיוטים{{הערה|1=פנחס נאמן, אנציקלופדיה גאוגרפית מקראית, וכן ב[http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=3567 אנציקלופדיה יהודית דעת] המבוסס על מקור זה.}}.