שנה ללא קיץ – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישור פנימי טוב יותר |
|||
שורה 32:
==== צפון אמריקה ====
אמנם, הטמפרטורה הממוצעת בשנת 1816 לא הייתה נמוכה באופן משמעותי מן הרגיל. כך, למשל, חודשי החורף (אוקטובר, נובמבר, דצמבר ופברואר) היו חמים מהממוצע. עם זאת, עונות האביב והקיץ אכן היו קרות בהרבה מהממוצע באותו עשור{{הערה|Skeen 1981: 52}}. [[קרה]] ו[[שלג]] באביב הביאו לעיכוב בשתילת יבולים, לאי-הבשלתם ולבסוף להשמדתם. רוחות צפון-מערביות נשבו ללא הפסק במהלך תקופות קצרות (עד כשבוע) של חודשי הקיץ, והורידו בהדרגה את הטמפרטורה עוד ועוד; במהלך יוני, למשל, צנחה הטמפרטורה
כמו כן, שנת 1816 הייתה שנת [[בצורת]] ובמהלכה התייבשו נהרות רבים. הפגיעה הכפולה ביבולים (הן מצד ירידת הטמפרטורות והן מצד מיעוט ה[[משקעים אטמוספיריים|משקעים]]) הביאה לחשש כבד מפני מחסור במזון{{הערה|Skeen 1981: 55}}. התחזיות העגומות הללו הובילו לאגירת תבואה, וכתוצאה ישירה להאמרת מחירי המזון{{הערה|Skeen 1981: 57}}. כך, למשל, חבית קמח שעלתה בממוצע 4$, הכפילה ואף שילשה את מחירה ב[[החוף המזרחי (ארצות הברית)|חוף המזרחי]]. מחיריהם של דגנים אחרים, כגון [[תירס]], [[שיבולת-שועל]] ו[[שיפון (דגן)|שיפון]], וכן [[שעועית מצויה|שעועית]] ו[[תפוח אדמה|תפוחי אדמה]], חוו גם הם עלייה דרמטית במחיר. ייתכן שמחסור זה בדגנים הוליד, באופן עקיף, את "תנועת המתינות"{{הערה|{{אנ|Temperance movement}}}} - תנועת רפורמה חברתית שתמכה בהימנעות מצריכת [[משקה חריף|משקאות חריפים]]. פעיליה של התנועה ניסו להגביל את מכירת התבואה למזקקות{{הערה|Skeen 1981: 64}}.
מזג האוויר הגרוע השפיע גם על המצב הפוליטי בארצות הברית. ב-1816 אושר ב[[הקונגרס של ארצות הברית|קונגרס]] "חוק הפיצוי של 1816", בו נקבע כי משכורתם של חברי בית הנבחרים תוכפל. זעמם של האזרחים על כך, יחד עם היבולים הרבים שנהרסו והרעב המאיים, התבטא בבחירות שנערכו באותה השנה. כ-70% מאנשי הקונגרס ה-14 לא נבחרו מחדש לקונגרס ה-15.{{הערה|Skeen 1981: 64-65}}
החל מ-1816, ישנן עדויות לכך שמספרי המהגרים מהאיים הבריטיים לארצות הברית הלך וגדל: בין השנים 1816–1818, מספרם של המהגרים האיריים ל[[ארצות הברית]] ול[[קנדה]] עלה מ-6,500 ל-20,000 איש{{הערה|שם=:5|Piper 2004: 51}}. התנועה מערבה המשיכה גם בתוך אמריקה עצמה, בעיקר עקב הגירת חוואים. [[ניו אינגלנד]] סבלה במיוחד מהגירה שלילית של איכריה{{הערה|Skeen 1981: 65}}. חלק מהמהגרים השתייכו לזרם ה[[פרסביטריאניזם|פרסביטריאני]]{{הערה|שם=:0}}, ובנוסף לכך, השתייכו לתנועה לביטול העבדות{{הערה|Staiger 1949: 394}} (Abolitionism){{הערה|{{אנ|Abolitionism in the United States}}}}; אלו עברו לאזור שלימים ייקרא "[[חגורת התנ"ך]]"{{הערה|שם=:0}}. אחת ממשפחות החוואים שהיגרו מניו אינגלנד הייתה משפחתו של [[ג'וזף סמית' הבן]], מייסד הזרם ה[[מורמונים|מורמוני]]. משפחתו התגוררה בזמנו ב[[ורמונט]], אך עקב כישלון יבוליה בקיץ 1816, עברה ל[[ניו יורק (מדינה)|ניו יורק]]{{הערה|Kowallis 1998: 146}}.
| |||