ארץ ישראל – הבדלי גרסאות

ארץ ישראל מיושבת ברציפות מן התקופה ה[[פרה-היסטוריה|פרה-היסטורית]]. בשל מיקומה הגאוגרפי סמוך ליבשת [[אפריקה]], אשר בה התרחשה ה[[אבולוציה של האדם]], שימשה ארץ-ישראל כפרוזדור טבעי ל[[נדידת האדם הקדמון|נדידת בני-אדם קדמונים]] ל[[אסיה]] ו[[אירופה]]. כמה מן ה[[אתר ארכאולוגי|אתרים הארכאולוגים]] העתיקים בעולם מחוץ לאפריקה, בגיל של עד מיליון וחצי שנים לפני זמננו, התגלו בארץ-ישראל. תושבי אתרים אלו היו [[ציידים-לקטים]] שהשתייכו ככל הנראה למין [[הומו ארקטוס]], והותירו אחריהם כלי-אבן רבים מן [[התרבות האשלית]]. ב[[התקופה הפלאוליתית התיכונה|תקופה הפלאוליתית התיכונה]], כ-250 עד 45 אלף שנים [[לפני זמננו]], חי בארץ-ישראל [[האדם המודרני]] לצד [[האדם הניאנדרטלי]]. בתקופה זאת [[נחל מערות|מערות הכרמל]] והגלילו[[הגליל]] היו תחום התפוצה הצפוני ביותר בעולם של הראשון והדרומי ביותר של האחרון.

ב[[ארץ ישראל בעת העתיקה#תקופת הברונזה|תקופת הברונזה הבינימית]], בסוף האלף השלישי לפני הספירה, הייתה אוכלוסיית ארץ ישראל [[עמים ושבטים נוודים|נוודית]]. [[רועה צאן|רועי צאן]] שהשקיעו מעט ב[[בית מגורים|בתים]] והרבה מאוד ב[[קבר]]ים. בראשית האלף השני לפני הספירה, ב[[תקופת הברונזה התיכונה]] החלה מגמת עיור במערך ישובי מפותח ובהם אף יישובים מבוצרים כדוגמת בית אל, גבעון, ירושלים ובית צור. עד המאה ה-12 לפני הספירה סוף [[תקופת הברונזה המאוחרת]] גרו בשטחי ארץ ישראל [[כנען|כנענים]] בעלי תרבות [[פגניות|פגנית]], שעסקו בגידול עצי פרי, צאן ובקר, דיג, חיטה ושעורה. בנוסף, על שפת הים היו מפעלי [[זכוכית]] ומצבעות [[ארגמן]]. באותה תקופה היו עמי האזור כפופים ל[[מצרים העתיקה|אימפריה המצרית]]. בשל מיקומה האסטרטגי כחבל ארץ המחבר בין [[אסיה]], [[אירופה]] ואפריקהו[[אפריקה]], האימפריות הגדולות לטשו אליה עיניים וניסו לבסס את אחיזתם בה.

החל מהמאה ה-12 לפני הספירה (יש המקדימים למאה ה-14) החלה חדירת בני ישראל לאזור. התיישבותם הרציפה נמשכה עד המאה השביעית לספירה, לצד עמים נוספים, בחלק מהזמן בממלכות עצמאיות [ממלכות [[ממלכת יהודה|יהודה]] וישראלו[[ממלכת ישראל|ישראל]] (1000 - 586 לפנה"ס) ו[[ממלכת החשמונאים|הממלכה החשמונאית]] (167 - 37 לפנה"ס)] ובחלק אחר תחת שלטון של עמים ואימפריות כמו ה[[פלשתים]] שבאו מאיימ[[איי יוון|איי יון]] ([[המאה ה-11 לפנה"ס]]), [[האימפריה הפרסית]] (586 - 332 לפנה"ס), שהייתה סובלנית במיוחד, [[התקופה ההלניסטית בארץ ישראל|השלטון ההלניסטי]] (332 - 167 לפנה"ס) שלקראת סופו [[מרד החשמונאים|התעמת עם היהודים על רקע תרבותי]] ונחל מפלה בסופו של דבר, [[האימפריה הרומית]] (63 לפנה"ס - 324 לספירה) שידעה עימותים קשים עם יהודי הארץ, במיוחד ב[[המרד הגדול|מרד הגדול]] וב[[מרד בר כוכבא]], עימותים שגרמו לאיבוד האחיזה הלאומית של היהודים בארץ, ו[[האימפריה הביזנטית]] (324 - 638) שבתקופתה הידלדל היישוב היהודי שרובו היה ב[[הגליל|גליל]].

בתקופה [[התקופה הערבית בארץ ישראל|הערבית הקדומה]] (638 - 1099) חזר המרכז היהודי ל[[ירושלים]], יהודים התיישבו גם ב[[רמלה]]. תחת ה[[צלבנים]] (1099 - 1260) שוב הורע מצב היהודים. הנוצרים טבחו בתושבים הלא נוצריים בערים, והיהודים שרדו הודות לכך שיישבו גם בכפרים. ה[[ממלוכים]] (1260 - 1517) כבשו את הארץ מידי הצלבנים, הרסו את היישובים הצלבניים ובנו מבני דת אסלאמיים. [[האימפריה העות'מאנית]] (1517 - 1917) שלטה בתקופה הבאה בארץ ישראל, אך ארץ ישראל נחשבה ל"חצר האחורית" שלה. לאחר כיבוש הארץ בידי הבריטים קיבלה [[הממלכה המאוחדת]] [[מנדט חבר הלאומים|מנדט]] מידי [[חבר הלאומים]] לשלוט בארץ (1917 - 1948) תחת ההבטחה לייסד בית לאומי ליהודים, אך במהלך השנים נסוגו מהבטחה זו. [[מדינת ישראל]] שהיא [[דמוקרטיה]] יהודית, נוסדה על חלקרוב משטחישטחי ארץ ישראל בשנת [[ה'תש"ח]], (1948) שנת היווסדה. שטחים נוספים נשלטים מאז על ידי [[מצרים]], [[הממלכה ההאשמית]], [[סוריה]] ו[[לבנון]].