שווייץ – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ שוחזר מעריכות של 77.138.245.138 (שיחה) לעריכה האחרונה של Matanyabot
שורה 37:
|מפה נוספת מתבנית={{מפת מיקום|מדינה=שווייץ|שם=שווייץ|אורך=5.8|רוחב=47.9|מפורט=כן|כותרת=לא|סוג=ריק}}
}}
'''שווייץ זה קוץ בתחת שם תראו הרבה תולאים המבות או תולאיי משי''' (או '''שווייצריה'''; השם הקצר: ב[[גרמנית]]: Schweiz; ב[[צרפתית]]: Suisse; ב[[איטלקית]]: Svizzera; ב[[רומאנש]]: Svizra; השם הרשמי: ב[[גרמנית]]: Schweizerische Eidgenossenschaft; ב[[צרפתית]]: Confédération suisse; ב[[איטלקית]]: Svizzera Confederazione; ב[[רומאנש]]: Confederaziun svizra; ב[[לטינית]]: Confœderatio Helvetica – "הקונפדרציה ההלווטית", או '''הקונפרדציה השווייצרית''') היא [[מדינה]] [[הרי האלפים|אלפינית]] [[מדינה ללא מוצא לים|מוקפת יבשה]] השוכנת ב[[מרכז אירופה]] אשר מאופיינת ב[[מדד הפיתוח האנושי|רמת חיים]] גבוהה של תושביה ו[[כלכלה]] יציבה. שווייץ [[גבול|גובלת]] ב[[גרמניה]] בצפון, ב[[צרפת]] במערב, ב[[איטליה]] בדרום וב[[אוסטריה]] ו[[ליכטנשטיין]] במזרח.
 
שווייץ מוכרת בנופיה המרהיבים וב[[הר]]יה ו[[אגם|אגמיה]] הרבים. ל[[טופוגרפיה]] של שווייץ יש תפקיד מרכזי בעיצוב כלכלתה, תרבותה והמסורת המדינית שלה. היותה של שווייץ הררית הקשה על התהוות חקלאות קלאסית של מישורים נרחבים ואילץ את השווייצרים להתמקד בייצור מוצרים מתוחכמים כמו גבינות ויינות איכות, שוקולדים ושעונים. הטופוגרפיה גם הקשתה מאוד על התחבורה האזרחית והממשלתית כמו גם על התקדמות צבאות אויב. עובדות אלו יצרו בין אזרחי שווייץ מגוון תרבותי ו[[שפה|שפתי]] עשיר, אילצו את השלטון המרכזי לתת לאזרחים מידה רבה של עצמאות מקומית ואפשרו התגוננות נגד אויבים קשים מבחוץ. לכן לשווייץ מסורת ארוכת שנים של משטר [[דמוקרטיה|דמוקרטי]] יציב כמו גם מסורת של [[מדינה נייטרלית|נייטרליות פוליטית וצבאית כלפי חוץ]]. באופן טבעי, שווייץ משמשת כביתם של ארגונים בינלאומיים רבים ושל בנקים גדולים.
 
במשך מרבית שנות קיומה, שווייץ הייתה [[קונפדרציה]] של [[הקנטונים של שווייץ|קנטונים (מחוזות אוטונומיים)]] אשר תושביהם דוברי [[שפה|שפות]] שונות, ולא הייתה לה שפה רשמית. במהלך [[המאה ה-19]], הקנטונים החליטו על הידוק שיתוף הפעולה, המדינה הוגדרה רשמית כ[[פדרציה]] ומבחינה מנהלית היא אימצה מאפיינים חלקיים של ארגון פדרלי. כך, למשל, בניגוד לפדרציות, אזרח שווייצרי נחשב לאזרח של אחד הקנטונים ולא של שווייץ כולה, אך בניגוד לקונפדרציות, התאזרחות בקנטון אחד דורשת את הסכמתם של הקנטונים האחרים.
 
במהלך [[המאה העשרים]] הוכרזו ארבע משפות המדינה כשפותיה הרשמיות. אחת מהן, [[רומאנש]], משמשת שפה רשמית רק בשווייץ, וככל הנראה, רק בשווייץ קיימות קהילות הדוברות אותה. כאשר לא ניתן או לא נוח להשתמש בכל השפות לכתיבת שם המדינה, משמשת השפה ה[[לטינית]] כברירת מחדל ובה נקראת המדינה: "הקונפדרציה ההלווטית" (Confœderatio Helvetica). שם זה וראשי התיבות שלו (CH) משמשים למטרות שונות, כגון סימול שם המדינה וסיומת ה[[אינטרנט]] שלה. בולים ומטבעות של שווייץ נושאים את השם Helvetia.
 
== היסטוריה ==
{{הפניה לערך מורחב|היסטוריה של שווייץ}}
באזור שבו נמצאת המדינה המודרנית "שווייץ" ישבו שבטים קלטים עוד בשנת [[האלף השני לפנה"ס|1500 לפנה"ס]]. ה[[הלווטים]] וה[[רטים]] יישבו את האזור, ובימי [[האימפריה הרומית]] קיבלו עליהם את התרבות הרומית ואת השפה ה[[לטינית]].
 
לאחר נפילת האימפריה הרומית נכבש האזור על ידי שבטים גרמניים – ה[[אלמנים]] וה[[לומברדים]] ולאחר מכן היה לחלק מממלכת ה[[פרנקים]]. לאחר מותו של [[קרל הגדול]] חולק האזור בין לותאר ובין [[לודוויג הגרמני]], במסגרת [[חוזה ורדן]]. חלוקה זו, והתפתחויות נוספות בסמוך לאחריה, קבעו את הרכבה האתני של שווייץ לדוברי [[גרמנית]], דוברי [[צרפתית]] ודוברי [[איטלקית]], כמו גם גרעין קטן של דוברי [[רומאנש]], צאצאי תושביה הקלטים המקוריים של שווייץ. לאחר שנשלט האזור על ידי שליטים שונים היה בסופו של דבר לחלק מ[[האימפריה הרומית הקדושה]] בשנת [[1033]].
 
תחילתה של שווייץ כיחידה פוליטית נפרדת ב"ברית הנצחית", מסמך חוזי שנחתם ב-[[1 באוגוסט]] [[1291]] שקבע את יחסי הגומלין בין שלושת ה[[הקנטונים של שווייץ|קנטונים]] הראשונים ([[אורי (קנטון)|אורי]], [[שוויץ (קנטון)|שוויץ]] ו[[אונטרוולדן]]), גרעין הקונפדרציה ([[יום העצמאות של שווייץ]] נחגג מדי שנה לתאריך זה, 1 באוגוסט). התאחדות זאת באה להגן על הקנטונים מפני השליטה הזרה של [[בית הבסבורג]]. בשנת [[1315]] נאלצו הקנטונים הללו להגן על ברית זו מול הצבא ההבסבורגי ב[[קרב מורגרטן]]. מאבקים אלו היוו את הגרעין לאגדת [[וילהלם טל]], הגיבור הלאומי השווייצרי, שלחם נגד המושל האוסטרי העריץ הרמן גסלר. הצלחת שלושת הקנטונים לשמור על עצמאותם הביאה להצטרפות טריטוריות נוספות אל הברית, עד ליצירת גרעין של שלושה עשר קנטונים, נספחים ובעלי ברית, שהטריטוריה שלו חופפת במידה רבה את זו של שווייץ המודרנית.
 
בתקופת ה[[רפורמציה]] הייתה שווייץ שדה פעולתם של המתקנים הדתיים ה[[נצרות פרוטסטנטית|פרוטסטנטים]] [[אולריך צווינגלי]] ו[[ז'אן קלווין]]. מאבקי הכוח בין הקתולים והפרוטסטנטים הביאו למלחמות אזרחים, שלא הסתיימו בהכרעה ברורה. שווייץ לא השתתפה כמעט ב[[מלחמת שלושים השנה]], פרט למאבק שניהל קנטון [[גראובינדן]], שהיה "בעל ברית" של שווייץ, על עמק הולטלינה, אל מול [[צרפת]] ו[[ספרד]], מאבק שסייע לחדד את זהותה הלאומית של שווייץ.
 
עד [[1798]] הייתה שווייץ קונפדרציה של מדינות עצמאיות כמעט לגמרי. באותה שנה, כוחות של [[הרפובליקה הצרפתית הראשונה]] כבשו את המדינה, והכריזו על "הרפובליקה ההלווטית", מדינה אחת, מאוחדת, בעלת שלטון מרכזי. הסדר זה בוטל בשנת [[1803]] על ידי [[נפוליון]] שהפך את שווייץ ל[[פדרציה]].
 
בשנת [[1815]], בעקבות [[קונגרס וינה]], נחתם בציריך "הסכם פדרלי" שהחזיר לשווייץ את צורתה המדינית הקודמת - קונפדרציה עצמאית ונייטרלית של מדינות קטנות בעלות ממשל עצמאי ריבוני.
 
מתחים פנימיים בין ליברלים ושמרנים, פרוטסטנטים וקתולים, הביאו בשנת [[1847]] להקמת ברית בין שישה קנטונים שמרנים וקתולים שכונתה "זונדרבונד". ברית זו הייתה מנוגדת להסכם הפדרלי, ולכן יצאו שאר הקנטונים למלחמה, והביאו לפירוק הזונדרבונד. "מלחמת הזונדרבונד" שהייתה המלחמה האחרונה שניטשה על אדמת שווייץ, הביאה ב-[[1848]] לקבלת חוקה חדשה, שלפיה הפכה הארץ מקונפדרציה של מדינות למדינה פדרלית (מורכבת מקנטונים בעלי ממשל עצמי פנימי, אבל לא ריבוני), שבירתה היא [[ברן]].
 
חוקת [[1848]], ולאחריה חוקת [[1874]] ו-[[1891]], הקנו זכויות מורחבות לממשל המרכזי, וביטלו, למעשה, את האוטונומיה הנרחבת שהייתה לקנטונים. בשנת [[1863]] הוקם בשווייץ [[הצלב האדום הבינלאומי]] ובשנת [[1864]] התקבלה בשווייץ [[אמנת ז'נבה הראשונה]]. שווייץ הייתה למרכזם של גופים בינלאומיים, ולמקום הידוע בנייטרליות הפוליטית שלו. [[חבר הלאומים]] קבע את מושבו ב[[ז'נבה]], ולאחריו קבעו את מושבם ארגונים לא ממשלתיים רבים.
 
בתקופת שתי מלחמות העולם נשארה שווייץ נאמנה לעיקרון הנייטרליות שלה ולא אחזה בנשק. הנייטרליות השווייצרית כמו גם התפתחות מערכת הבנקאות עקב קבלת חוק הבנקאות בשנת [[1934]] שקבע את הסודיות הבנקאית כעקרון בסיסי, והפרתה כעבירה פלילית, הביאו לפריחתה של שווייץ, בשעה ששאר מדינות אירופה סבלו מהחורבן וההרס של שתי מלחמות עולם.
 
שווייץ היא כיום [[דמוקרטיה ליברלית]] בלב אירופה בעלת כלכלה משגשגת. שיטת הממשל השווייצרית כוללת אלמנטים של [[דמוקרטיה ישירה]], ושימוש רב ב[[משאל עם|משאלי עם]]. עם זאת, זכות הבחירה לנשים ניתנה רק בשנת [[1971]].
 
ב-[[1979]] פרש הקנטון [[ז'ורה (קנטון)|ז'ורה]] מקנטון [[ברן (קנטון)|ברן]] לו היה שייך, היה זה השינוי האחרון במספרם ושטחם של הקנטונים.
 
שווייץ אינה חברה ב[[האיחוד האירופי|איחוד האירופי]], כי אם ב[[איגוד הסחר החופשי האירופי]] (EFTA), מסגרת מקבילה לאיחוד שהוקמה בשנת [[1960]]. עם זאת, בניגוד לשאר חברות האיגוד, המסדירות את קשרי הסחר שלהן עם אירופה במסגרת המכונה "[[האזור הכלכלי האירופי]]" (EEA), מבססת שווייץ את קשרי הסחר שלה עם אירופה על [[יחסים בילטרליים|הסכמים בילטרליים]].
 
רק ב-[[2002]] הפכה שווייץ ל[[מדינות החברות באומות המאוחדות|חברה מלאה]] ב[[האומות המאוחדות|אומות המאוחדות]].
 
== פוליטיקה ממשל וצבא ==
{{הפניה לערך מורחב|פוליטיקה של שווייץ}}
שווייץ היא [[רפובליקה]] [[קונפדרציה|קונפדרטיבית]] ובה 26 [[הקנטונים של שווייץ|קנטונים]] בעלי [[אוטונומיה]] נרחבת.
 
הרשות המחוקקת העליונה היא "אספת הברית" (פרלמנט) המורכבת משני גופים -
* מועצת המדינות הקנטונים, ובה 46 חברים, 2 חברים לכל קנטון, ואחד לכל חצי קנטון, הנבחרים לארבע שנים.
* "מועצה לאומית", ובה 200 צירים נבחרים במספר יחסי לגודל האוכלוסייה בכל אחד מהקנטונים. כל קנטון וחצי קנטון מיוצג על ידי ציר אחד לפחות.
 
הרשות המבצעת, הממשלה, נקראת "מועצת הברית" והיא מונה 7 חברים. באופן מסורתי, מרכיבות את הממשלה 4 מפלגות קבועות, והן גם שולחות מספר קבוע של שרים לממשלה (2 שרים מ-3 מפלגות, ועוד שר אחד ממפלגה רביעית). בראש הממשלה עומד נשיא הברית, הנבחר אחת לשנה, לתקופת כהונה אחת ב"אספת הברית" (2 בתי הפרלמנט), והוא למעשה ראש המדינה.
 
בדמוקרטיה של שווייץ יש מרכיבים של [[דמוקרטיה ישירה]], ובראשם [[יוזמה אזרחית|היוזמה האזרחית]]: כל קבוצה של אזרחים שהשיגה 100,000 חתימות יכולה להציע שינוי בחוקה ולהביאו להצבעה על ידי כלל האזרחים - לממשלה ולפרלמנט אין זכות להתערב בתהליך. בנוסף לכך, כל שינוי בחוקה, גם אם הוא מגיע מהממשלה, חייב לעבור במשאל עם (בדומה לאירלנד, אוסטרליה, וכל מדינות ארצות הברית מלבד דלוור). אזרחי שווייץ מצביעים בממוצע על כ- 10 נושאים בשנה, מחציתם יוזמות אזרחיות ומחציתם משאלי עם. ההצבעות נערכות כ- 2-4 פעמים בשנה.
 
שווייץ ידועה במדיניות החוץ הנייטרלית שלה ובמדיניות הפנים השמרנית שלה. היא לא השתתפה במלחמות מאז נפילת [[נפוליאון בונפרטה]], זכות ההצבעה לנשים הוענקה בה רק ב-1971 ובשנת [[2002]] התנהל בה דיון ציבורי בשאלת שליחת ציר מטעם שווייץ ל[[העצרת הכללית של האומות המאוחדות|עצרת הכללית]] של ארגון [[האומות המאוחדות]]. שמרנות השלטון מעודדת אנשים הרוצים שינוי בהקמה ופיתוח של עמותות. הגופים ההתנדבותיים בשווייץ מפותחים מאוד. אחד הגופים האלה הוא ארגון פרו-אינפרמיס{{הערה|=1[http://www.proinfirmis.ch/fr/portrait.php?lang=fr]}} – אחד מארגוני הנכים החזקים בעולם.
 
=== גיוס חובה ===
{{הפניה לערך מורחב|צבא שווייץ}}
 
בשווייץ מונהג גיוס חובה לצבא. חובת הגיוס הונהגה לפני למעלה מ-80 שנה והיא חלה על גברים מגיל 19 ומעלה. כל גבר שווייצרי חייב לשרת לפחות 260 יום בצבא השווייצרי. המתגייס עובר 18 שבועות של אימון חובה. לאחר הגיוס הוא מחויב ב-7 קריאות לא רצופות לאימון (מילואים) במהלך 10 השנים הבאות.
 
היסוד החוקי של הגיוס הוא סעיף 120 בחוקה השווייצרית, הקובע כי כל גבר שווייצרי חייב בשירות צבאי.
 
הצבא עוסק בעיקר בעבודות שיטור שונות ואחראי על תפעול הבקרה האווירית ועל המופעים האירובטיים הגדולים. כמו כן, הצבא אחראי על ביצוע סיורים בסמוך לגבולות שווייץ, על אף שלא קיימות גדרות בגבולות המדינה. ביצוע הסיורים התמידיים בסמוך לגבולות החל בעקבות הפקת לקחים מכיבוש [[גרמניה]] על ידי [[ברית המועצות]].
 
=== חלוקה מנהלית ===
{{הפניה לערך מורחב|קנטונים בשווייץ}}
שווייץ היא מדינה קונפדרלית המחולקת ל-26 [[הקנטונים של שווייץ|קנטונים]] המשמשים כמדינות בדומה למדינות ארצות הברית. עד אמצע [[המאה ה-19]] כל קנטון היה מדינה עצמאית בפני עצמה בעלת גבולות, צבא עצמאי ומטבע ייחודי. המבנה הקונפדרלי הנוכחי נוצר בעקבות חוקת 1848.
 
26 הקנטונים של שווייץ כוללים בסך 2,255 רשויות מוניציפליות או קומונות (''Commune ,Gemeinden'') שונות, כשמרבית הקנטונים מחולקים גם ל-148 [[מחוזות שווייץ|מחוזות]] (נכון ל-1 בינואר 2017){{הערה|1=ראו [https://www.bfs.admin.ch/bfs/de/home/statistiken/querschnittsthemen/raeumliche-analysen/raeumliche-gliederungen/Institutionelle-gliederungen.html Institutionelle Gliederungen].}}.
 
{| align="center"
|-
| valign="top" |
* [[אובוולדן]] (*)
* [[נידוולדן]] (*)
* [[אורי (קנטון)|אורי]]
* [[אפנצל אוסר-רודן]] (*)
* [[אפנצל אינר-רודן]] (*)
* [[ארגאו]]
* [[בזל-לנדשאפט]] (*)
* [[בזל-שטאדט]] (*)
* [[ברן (קנטון)|ברן]]
| valign="top" |
* [[גלרוס (קנטון)|גלרוס]]
* [[גראובינדן]]
* [[ואלה|ואלֶה]]
* [[וו (קנטון)|ווֹ]]
* [[זולותורן (קנטון)|זולותורן]]
* [[ז'נבה (קנטון)|ז'נבה]]
* [[טיצ'ינו (קנטון)|טיצ'ינו]]
* [[ז'ורה (קנטון)|ז'ורה]]
* [[לוצרן (קנטון)|לוצרן]]
| valign="top" |
* [[נשאטל (קנטון)|נשאטל]]
* [[סנט גלן (קנטון)|סנט גלן]]
* [[פריבור (קנטון)|פריבור]]
* [[צוג (קנטון)|צוּג]]
* [[ציריך (קנטון)|ציריך]]
* [[שוויץ (קנטון)|שוְיץ]]
* [[שפהאוזן (קנטון)|שפהאוזן]]
* [[תורגאו]]
||
[[קובץ:Switzerland Cantons Map with Names and Capitals HE.svg|מרכז|250px|הקנטונים של שווייץ]]
|-
| colspan="4" align="right" |
<small>(*) קנטונים המסומנים בכוכבית נחשבים כ"חצאי קנטונים" ולכל אחד מהם ציר אחד במועצת הקנטונים.</small>
|}
 
===יחסי חוץ===
{{להשלים|נושא=מדינות אירופה}}
==== יחסי ישראל-שווייץ ====
{{הפניה לערך מורחב|יחסי ישראל-שווייץ}}
בין [[מדינת ישראל]] ושווייץ מתקיימים [[יחסים דיפלומטיים]] מלאים החל משנת [[1949]], מהיום בו שווייץ הכירה במדינת ישראל. נכון לשנת [[2017]] לישראל יש שגרירות רשמית ב[[ברן]], ולשווייץ יש שגרירות רשמית ב[[תל אביב]], וכן קונסוליית כבוד ב[[אילת]]. בין ישראל לשווייץ קיימים יחסים דיפלומטים רחבים ומלאים.
 
== כלכלה ==
שורה 44 ⟵ 151:
{{הפניה לערך מורחב|כלכלת שווייץ}}
מכיוון שאין לה מוצא לים, חייבת שווייץ לייבא את כל חמרי הגלם שלה דרך היבשה ולפיכך היא תלויה במידה רבה במדיניות הכלכלית ובהגבלות הסחר של שותפות הסחר שלה.
מסיבה זו הקימה שווייץ מפעלתעשייה לקילקולמפותחת קיבהביותר.
 
למרות היותה מדינה דלה באוצרות טבע, הצליחה שווייץ להשתלב בצורה טובה מאוד בתחום התעשייה והכלכלה. במקום מפעלים מזהמים התמחו השווייצרים במוצרי מותרות וטכנולוגיה וכך הצליחו להפיק את המיטב מן [[המהפכה התעשייתית]]. המוצרים השווייצריים ידועים בעולם כבעלי איכות מעולה, בין המפורסמים שביניהם ה[[שעון|שעונים]], ה[[אולר]]ים ואף ה[[שוקולד]] השווייצרי. השווייצרים לא חווים את פגעי זיהום האוויר והמים שהתעשייה הביאה לשאר העולם משום שהם שותים מים שמקורם בקרחונים ולא במי תהום, משום שחלק ניכר מהחשמל שלהם מיוצר מסכרים הידרו-אלקטריים ומשום שהם מקפידים בעניינים של איכות סביבה כמו מחזור אשפה.
 
בשווייץ בתי ספר פרטיים רבים, אולפנים ומוסדות חינוך בתחום הטכנולוגיה, המסחר והמלונאות, המוציאים מדי שנה אלפי בוגרים בעלי מומחיות גבוהה. התעשייה השווייצרית אינה שואפת לייצור בכמות רבה, אלא מרכזת את מאמציה בייצור הדורש מומחיות ודיוק.