קונפדרציית המדינות של אמריקה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הוספת המנונים לשמיעה.
שורה 48:
לאחר פחות מחודש, ב-[[4 במרץ]] [[1861]], הושבע אברהם לינקולן לכהונת נשיא ארצות הברית. בנאום השבעתו, הוא הצהיר כי החוקה היוותה איחוד מושלם יותר מאשר הקונפדרציה הרופפת שקדמה לקבלת החוקה, וכי המדינות שקיבלו את החוקה קיבלו מסמך מחייב, ולפיכך פרישת שבע מדינות הדרום "בטלה מבחינה משפטית". הוא הכריז כי אין לו כל כוונה לפלוש למדינות הדרום, אך הוא ישתמש בכוח על מנת לשמור על רכוש פדרלי במדינות אלו. הוא סיים את נאומו בפניה נרגשת לחידוש הברית.
 
בשלב זה פרשו מן האיחוד רק "מדינות הכותנה": [[דרום קרוליינה]], [[מיסיסיפי (מדינה)|מיסיסיפי]], [[פלורידה]], [[אלבמה]], [[ג'ורג'יה]], [[לואיזיאנה]] ו[[טקסס]]. מדינות הדרום הנוספות ובראשן [[וירג'יניה]] {{מונחון|פסחו על שני הסעיפים|כלומר נקטו בשתי עמדות הסותרות זו לזו (הפתגם שאול מהמקרא, מלכים א יח כא)}}. פנייתו של לינקולן נועדה אפוא בעיקר אליהן.
 
==מדינות הקונפדרציה==