רפאל אלעזר בן-טובו – הבדלי גרסאות

רבי '''אלעזר רפאל הלוי בן טובו''' ([[ה'תקפ"ה]], [[1825]] לערך, [[רבאט]] – [[כ"ג באדר]] א' [[ה'תרמ"ו]] [[28 בפברואר]] [[1886]], [[ירושלים]]) היה מרבני [[ועד העדה המערבית בירושלים|עדת המערבים]] ב[[ירושלים]] ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]], שימש כ[[דיין (יהדותהלכה)|דיין]] בבית הדין של העדה, וכרבה הראשי.

נולד ב[[רבאט]] שב[[מרוקו]] בשנת [[ה'תקפ"ה]] ([[1825]]) לערך. בצעירותו למד מפי רבי סעדיה מארג'י, לצד ידידו הרב [[דוד בן שמעון]]. בשנת [[ה'תרי"ח]] ([[1858]]), יצאו הרב בן טובו והרב בן שמעון במסע לכיוון ארץ ישראל, יחד עם כ-400 יהודים ממרוקו. במסעו שהה לתקפוה קצרה ב[[טנג'יר]], שם התוודע אליו רב העיר מרדכי בן ג'ו{{הערה|[[אנציקלופדיה ארזי הלבנון]] בערכו}} וב[[גיברלטר]]{{הערת שוליים|ב[[שו"ת]] "ויאמר יצחק" לר' [[יצחק בן וואליד]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=744&pgnum=125, ח"א יו"ד סי' סח], ישנה תשובה אליו לגיברלטר משנה זו. הרב [[יוסף בן נאים]] ("מלכי רבנן" אות א', דף כג עמוד א), אולם ב[https://dbs.bh.org.il/he/%D7%91%D7%9F-%D7%98%D7%95%D7%91%D7%95/%D7%A9%D7%9D%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%94 אתר בית התפוצות] נטען שאלו שני חכמים שונים.}}. בבואו ארצה השתקע בירושלים, והתמנה ל[[דיין (יהדותהלכה)|דיין]] בבית הדין של העדה המערבית על ידי חברו הרב בן שמעון, שכיהן אז כרב ואב"ד של העדה. עמד בקשרים טובים עם חכמי כל העדות בעיר, ובספרו מופיעים מחכמי העדות האשכנזית והספרדית. לאחר פטירת הרב בן שמעון, בשנת [[ה'תר"מ]] ([[1880]]), התמנה ר' אליעזר לכהן כרב תחתיו. בתפקיד זה כיהן כשש שנים, עד לפטירתו ב[[כ"ג באדר]] א' [[ה'תרמ"ו]] ([[28 בפברואר]] [[1886]]). נקבר בחלקת המערביים ב[[בית הקברות היהודי בהר הזיתים]]. ב[[הרובע היהודי]] שב[[העיר העתיקה (ירושלים)|עיר העתיקה]] קיים בית כנסת על שמו{{דרוש מקור}}.