|
'''מודוסים''' הם [[סולם (מוזיקה)|סולמות מוזיקליים]] עליהם הושתתה המוזיקה של ימי הביניים והרנסאנס (מודוס משמעו [[מודל]]/תבנית ביוונית). בעידן הטונלי (החל מהמאה ה-17ה־17) השימוש בהם במוזיקה מערבית פחת. כיום משתמשים במודוסים בעיקר ב[[מוזיקה ערבית]], ב[[פלמנקו]], ב[[ג'אז]], ב[[חזנות]] וב[[מוזיקה מודרנית|מוזיקה קלאסית מודרנית]]. מודוסים שונים שימשו בזמר העברי המוקדם. כמו כן, מודוסים משמשים גם במוזיקה לסרטים ויוצרים מצבי אווירה ייחודיים שלא קיימים ב[[סולם מז'ורי]] או ב[[סולם מינורי|מינורי]] הרגילים.
[[קובץ:Glarean-modes.gif|ממוזער|מודוסים גלאריאניים]]
אותה השיטה מייושמת גם לכל שאר המודוסים: כאשר מייחסים בנגינת צלילי הסולם דו מז'ור לדו כאל הטוניקה, מתקבל המודוס "יוני" (שהוא למעשה [[סולם מז'ורי]]); כאשר מתייחסים לרה כאל הטוניקה, מתקבל המודוס דורי; כאשר מתייחסים למי, מתקבל המודוס פריגי; כאשר מתייחסים לפה, מתקבל המודוס לידי; כאשר מתייחסים לסול, מתקבל המודוס מיקסולידי; כאשר מתייחסים ללה, מתקבל המודוס אאולי ([[סולם מינורי|מינור טבעי]]); וכאשר מתייחסים לסי, מתקבל המודוס לוקרי.
את המודוסים מחלקים ל-2לשתי קבוצות: מודוסים מז'וריים ומודוסים מינוריים. כך אפשר לאמוד את השינויים בהם לעומת הסולם המז'ורי והמינורי ביתר קלות. המודוסים המז'וריים הם: יוני, לידי ומיקסולידי; המודוסים המינוריים הם: דורי, פריגי ואאולי. מודוס יוצא דופן הוא המודוס הלוקרי, הוא נקרא "סולם חצי מוקטן", משום שהדרגה הראשונה, השלישית, החמישית והשביעית שלו יוצרות אקורד [[חצי מוקטן]] (המדרגה החמישית בלוקרי מונמכת).
{| class="wikitable" border="1"
|-
| יוני
| [[דו]]-דו־דו
| [[סולם מז'ורי|מז'ור]]
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| דורי
| [[רה]]-רה־רה
| מינור עם הגבהת מדרגה 6
|-
| פריגי
| [[מי]]-מי־מי
| מינור עם הנמכת מדרגה 2
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| לידי
| [[פה (תו)|פה]]-פה־פה
| מז'ור עם הגבהת מדרגה 4
|-
| מיקסולידי
| [[סול (תו מוזיקלי)|סול]]-סול־סול
| מז'ור עם הנמכת מדרגה 7
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| אאולי
| [[לה]]-לה־לה
| [[סולם מינורי|מינור]] (טבעי)
|-
| לוקרי
| [[סי]]-סי־סי
| (פריגי עם הנמכת מדרגה 5)
|- style="background-color: #EFEFEF;"
|}
קיימים 7 מודוסים כמספר צלילי הסולם הדיאטוני. להלן הגדרה כללית של המודוסים:
* המודוס השישיהראשון הוא מודוס ''' איולייוני''', - הסולם מינורהמז'ורי טבעיהבסיסי (אליושממנו נגזרים כל שאר המודוסים ושאליו מושווים שאר הסולמותהמודוסים המינורים)המז'וריים ב[[מוזיקה ערבית|מוזיקה הערבית]] הוא נקרא [[מקאם]] [[סולם מז'ורי|עג'אם]]. מרווחי הצלילים בסולם הם: טון - חצי טון - חצי טון - טון - חצי טון - טון - חצי טון ( כשהשורש לסולם הוא להדו: לה, סי, דו, רה, מי, פה, סול, לה , סי, דו). {{ש}} דוגמה:"[[הקנון של פכלבל]]" של [[פכלבל]]▼
* המודוס הראשוןהשני הוא מודוס '''יונידורי''', - הסולםסולם המז'ורימינורי הבסיסיעם שממנודרגה נגזריםשישית כלמוגבהת שאר המודוסים ושאליו מושווים שאר המודוסים המז'וריים ב([[מוזיקה ערבית|מוזיקה הערביתסקסטה]] הואגדולה, נקראבמקום [[מקאם]] [[סולם מז'ורי|עג'אם]]קטנה). מרווחי הצלילים בסולםצליליו הם: טון - טון - חצי טון - טון - טון - טון - חצי טון (- טון (כשהשורש לסולם הוא דורה: דו, רה, מי, פה, סול, לה, סי, דו, רה). דוגמה{{ש}}דוגמאות: "האריה" מתוך "קרנבל החיות" מאת סן סנס, "שיר העמק" בלחן [[הקנוןדניאל שלסמבורסקי]], פכלבל"[[כד קטן]]" שלבהלחנת [[פכלבליואל ולבה]].
* המודוס החמישיהשלישי הוא מודוס ''' מיקסולידיפריגי''', - סולם מז'ורימינורי עם דרגה שביעיתשנייה מונמכת ([[ ספטימהסקונדה]] קטנה במקום גדולה) ב[[מוזיקה ערבית|מוזיקה הערבית]] הוא נקרא [[מקאם]] כורד. מרווחי צליליו הם: חצי טון - טון - חצי טון - טון - חצי טון - חצי טון - טון (כשהשורש לסולם הוא סולמי: מי, פה, סול, לה, סי, דו, רה, מי , פה, סול).{{ש}} דוגמה: [[דרור יקרא]] (בלחן התימני), "[[החיים שלנו תותים]]" של [[חנן בן ארי]].▼
* המודוס השניהרביעי הוא מודוס '''דורילידי''', - סולם מינורימז'ורי עם דרגה שישיתרביעית מוגבהת ([[סקסטהקוורטה]] גדולה,מוגדלת במקום קטנהקוורטה זכה). מרווחי צליליו הם: טון - חצי טון - טון - חצי טון - טון - חצי טון - חצי טון (כשהשורש לסולם הוא רהפה: רה, מי, פה, סול, לה, סי, דו, רה, מי, פה).{{ש}}דוגמה: נעימת הפתיחה של הסדרה "[[הסימפסונס]]", פרק שישי (ואחרון) מתוך "ריקודים רומניים" מאת בלה ברטוק.{{ש}}הערה: מודוס זה בשימוש מועט בשל הקוורטה המוגדלת (טריטון) פה־סי.
* המודוס הרביעיהחמישי הוא מודוס ''' לידימיקסולידי''', - סולם מז'ורי עם דרגה רביעיתשביעית מוגבהתמונמכת ([[ קוורטהספטימה]] מוגדלתקטנה במקום קוורטה זכהגדולה). מרווחי צליליו הם: טון - טון - טון - חצי טון - טון - טון - חצי טון - טון (כשהשורש לסולם הוא פהסול: פה, סול, לה, סי, דו, רה, מי, פה , סול).{{ש}} דוגמאות: פרק רביעי מתוך "כוכבי הלכת" מאת הולסט, "[[סלינו על כתפינו]]" בלחן [[ידידיה אדמון]].▼
דוגמאות: "האריה" מתוך "קרנבל החיות" מאת סן סנס, "שיר העמק" בלחן [[דניאל סמבורסקי]], "[[כד קטן]]" בהלחנת [[יואל ולבה]].
* המודוס השישי הוא מודוס '''איולי''', - הסולם מינור טבעי (אליו מושווים שאר הסולמות המינורים). מרווחי הצלילים בסולם הם: טון - חצי טון - טון - טון - חצי טון - טון - טון (כשהשורש לסולם הוא לה: לה, סי, דו, רה, מי, פה, סול, לה).{{ש}}דוגמה: "על שפת ים כנרת" בלחן חנינא קרצ'בסקי.
* המודוס השלישיהשביעי הוא מודוס '''פריגילוקרי''', -שדומה סולםלסולם מינוריהמינורי, עם דרגה שנייה מונמכתוחמישית ([[סקונדה]] קטנה במקום גדולה)מונמכים ב[[מוזיקה ערבית|מוזיקה הערבית]] [[מוזיקה טורקית|והטורקית]] הוא נקרא [[מקאם]] כורדלאמי. מודוס זה נקרא גם מודוס "חצי מוקטן", מרווחי צליליו הם: חצי טון - טון - טון - חצי טון - חצי טון - טון - טון (כשהשורש לסולם הוא מיסי: סי, דו, רה, מי, פה, סול, לה, סי,).{{ש}}דוגמה: דו,"שלושה רה,ריקודים מיפנטסטיים" (Three Fantastic Dances Op.5) מאת דימיטרי שסטוקוביץ'.{{ש}}הערה: מודוס זה אינו משמש בפועל במוזיקה המערבית הקלאסית בשל הקווינטה המוקטנת סי־פה.
דוגמה: [[דרור יקרא]] (בלחן התימני), "[[החיים שלנו תותים]]" של [[חנן בן ארי]].
▲המודוס הרביעי הוא מודוס '''לידי''', - סולם מז'ורי עם דרגה רביעית מוגבהת ([[קוורטה]] מוגדלת במקום קוורטה זכה). מרווחי צליליו הם: טון - טון - טון - חצי טון - טון - טון - חצי טון (כשהשורש לסולם הוא פה: פה, סול, לה, סי, דו, רה, מי, פה).{{ש}}
דוגמה: נעימת הפתיחה של הסדרה "[[הסימפסונס]]", פרק שישי (ואחרון) מתוך "ריקודים רומניים" מאת בלה ברטוק.{{ש}}
הערה: מודוס זה בשימוש מועט בשל הקוורטה המוגדלת (טריטון) פה-סי.
▲המודוס החמישי הוא מודוס '''מיקסולידי''', - סולם מז'ורי עם דרגה שביעית מונמכת ([[ספטימה]] קטנה במקום גדולה). מרווחי צליליו הם: טון - טון - חצי טון - טון - טון - חצי טון - טון (כשהשורש לסולם הוא סול: סול, לה, סי, דו, רה, מי, פה, סול).{{ש}}
דוגמאות: פרק רביעי מתוך "כוכבי הלכת" מאת הולסט, "[[סלינו על כתפינו]]" בלחן [[ידידיה אדמון]].
▲המודוס השישי הוא מודוס '''איולי''', - הסולם מינור טבעי (אליו מושווים שאר הסולמות המינורים). מרווחי הצלילים בסולם הם: טון - חצי טון - טון - טון - חצי טון - טון - טון (כשהשורש לסולם הוא לה: לה, סי, דו, רה, מי, פה, סול, לה).{{ש}}
דוגמה: "על שפת ים כנרת" בלחן חנינא קרצ'בסקי.
המודוס השביעי הוא מודוס '''לוקרי''', שדומה לסולם המינורי, עם דרגה שנייה ו וחמישית מונמכים ב[[מוזיקה ערבית|מוזיקה הערבית]] [[מוזיקה טורקית|והטורקית]] הוא נקרא [[מקאם]] לאמי. מודוס זה נקרא גם מודוס "חצי מוקטן", מרווחי צליליו הם: חצי טון - טון - טון - חצי טון - טון - טון - טון (כשהשורש לסולם הוא סי: סי, דו, רה, מי, פה, סול, לה, סי).{{ש}}
הערה: מודוס זה אינו משמש בפועל במוזיקה המערבית הקלאסית בשל הקווינטה המוקטנת סי-פה.
דוגמה: שלושה ריקודים פנטסטיים (Three Fantastic Dances Op.5) מאת דימיטרי שסטוקוביץ'.
== מודוסים הנגזרים מסולם מינור מלודי==
בדומה לאופן בו ניתן לגזור מודוסים מהסולם המז'ורי, ניתן לגזור מודוסים גם מסולם [[סולם מינורי|מינור מלודי]]. המודוסים הללו נמצאים בשימוש בעיקר במוזיקת [[ג'אז]], ונקראים בדרך כלל על שם המודוס המקביל להם הנגזר מהסולם המז'ורי בתוספת השינוי היחסי (לעיתים, מטעמי דמיון, השם נגזר דווקא תוך התייחסות למודוס שאינו מקביל. בכל מקרה לחלק מהמודוסים הללו יש יותר משם מקובל אחד). כך אם נתייחס למדרגה השנייה של מינור מלודי כצליל הראשון בסולם נקבל את המודוס דורי [[במול]] 2; אם נתחיל מהדרגה השלישית של המלודי, נקבל לידי [[דיאז]] 5; מהרביעית, לידי במול 7 (מודוס זה מכונה גם מיקסולידי-לידימיקסולידי־לידי); מהדרגה החמישית נקבל מיקסולידי במול 6; מהדרגה השישית נקבל לוקרי 9 [[בקר (סימן היתק)|בקר]]; ומהדרגה השביעית נקבל מודוס הנקרא אולתרד ומשמש כסולם דומיננטי מרכזי בג'אז.
{| class="wikitable" border="1"
| מז'ור עם הגבהת המדרגה הרביעית והחמישית
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| מיקסולידי-לידימיקסולידי־לידי (לידי במול 7)
| מז'ור עם הגבהת המדרגה הרביעית והנמכת המדרגה השביעית
|-
'''המודוס הסימטרי''' (הנקרא גם '''סולם מוקטן''' לעיתים קרובות) הוא סולם בן שמונה צלילים
( אוקאטוני) הבנוי מתבנית של טון, חצי טון, טון, חצי טון לכל אורכו. לדוגמה: דו, רה, מיbמי במול, פה, סולbסול במול, להbלה במול, לה, סי, דו. או בצורתו השנייה: חצי טון, טון, חצי טון, טון (לדוגמה: דו, רהbרה במול, רה# דיאז, מי, פה# דיאז, סול, לה, סיbסי במול, דו). בצורה הראשונה משמש המודוס כסולם לאלתור ובנייה על אקורד מוקטן ובצורתו השנייה משמש לעיתים קרובות באלתור ובנייה על גבי אקורד דומיננטי מסוג שבע תשע מונמך.
סולם '''טונים שלמים''' הוא מודוס בן שישה צלילים הבנוי כולו מרווחים של טונים שלמים. לדוגמה: דו, רה, מי, פה# דיאז, סול# דיאז, סיbסי במול, דו. לעיתים קרובות משמש גם מודוס זה לאלתור על אקורד דומיננטי.
==ראו גם==
|
