דיני משפחה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעיתים
מ קישורים פנימיים
שורה 10:
* בשיטות משפט מסוימות כמו בישראל מסווגים גם ענייני [[ירושה]] כענייני המעמד האישי.
 
הדין המהותי הנוהג בענייני המשפחה הוא לעיתים הדין ה[[דת]]י, ולעיתים הדין האזרחי, תלוי בשיטת המשפט הנוהגת במדינה, ובנסיבות העניין. ב[[מדינת ישראל]] קובע החוק כי נישואין וגירושין ייעשו באופן בלעדי על-פי הדין הדתי (דוגמת [[המשפט העברי]] או ה[[שריעה]]), בהתאם לעדה הדתית אליה משתייכים בני הזוג. שיטה זו אשר קיימת גם במדינות ערב ובאופן מוגבל יותר בארצותב[[חבל הבלקן|ארצות הבלקאן]], מקורה בתקנות ה[[מילט]] מהאימפריה העותמאנית אשר קבעו בין היתר כי דיני המשפחה נקבעים לפי הקהילה הדתית (אומה/עדה) אליה הוא משתייך. לקביעה זו יוצאי דופן. לדוגמה, חלוקת הרכוש בעת גירושין נעשית על-פי החוק באופן שווה, בניגוד, למשל, למשפט העברי. עוד קובע החוק, כי הן בתי הדין הדתיים והן בתי המשפט למשפחה מורשים לדון בדיני משפחה, על-פי הדין הדתי. אמנם, על-פי החוק, הסמכות לדון בתיק מסוים נתונה לערכאה בה החל הדיון בתיק. עקב כך, פעמים רבות מתקיים [[מרוץ סמכויות]] בין בני הזוג, בו כל אחד מבני הזוג ממהר לפתוח תיק בערכאה הנוחה לו, כדי שכל הדיון יימשך בה.
 
בחוק הישראלי ישנם כמה מאפיינים ייחודיים, הנובעים מהנחות היסוד עליהן הושתת. קושי עשוי להתעורר כאשר בני הזוג אינם בני אותה דת, או כאשר הם אינם משתייכים לאף עדה דתית.