אפרים אשרי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעיתים
מאין תקציר עריכה
שורה 28:
אשרי נולד ב[[קופישוק]] שב[[ליטא]] לרב דוב אשרי. התחנך ב[[ישיבת כנסת ישראל (סלובודקה)|ישיבת סלובודקה]], ב[[ישיבת פוניבז']] וב[[תלמוד תורה (קלם)|תלמוד תורה בקלם]]. בשנת [[ה'תרצ"ד]] (1934) [[סמיכה לרבנות|נסמך להוראה]] בידי רבה של [[קובנה]], הרב [[אברהם דוב כהנא שפירא]] ובידי רבי [[לייב רובין]] מו[[וילקומיר]], רבי [[עזרא אלטשולר]], ר' [[אברהם זאב הלר]] מ[[מריאמפולה]] ור' [[ברוך הורוביץ]] מאלקסוט. לאחר מכן שימש כרב בסלובודקה ולימד בבית מדרש מקומי.{{הערה|[[סלובודקה]] מהווה [[חלוקה מנהלית|יחידה מנהלית]], כעין [[מועצה מקומית]], בתוך העיר [[קובנה]].}}
 
במשך [[מלחמת העולם השנייה]] שהה הרב אשרי ב[[גטו קובנה]], שם שימש יד ימינו של רב העיר - הרב אברהם דוב כהנא שפירא - ועמד בראש הארגון "[[תפארת בחורים (קובנה)|תפארת בחורים]]" בגטו קובנה. בתקופה זו רוב רבני הגטו נרצחו בידי ה[[נאצים]] וה[[ליטא]]ים, והרב שפירא עצמו כבר היה חולה וחלש ונבצר ממנו לתפקד כ[[פוסק]] באופן מלא, ועל כן הרב שפירא ביקש מהרב אשרי שיענה על שאלות הלכתיות במקומו. את הדפים בהם נכתבו התשובות שמר הרב אשרי טמונים באדמה, ורק לאחר המלחמה קיבץ אותם לספר [[שאלות ותשובות]] "ממעמקים".
 
לאחר המלחמה הרב אשרי נותר הרב היחיד בקובנה, והמשיך שם בפעילות ציבורית למען הפליטים. מאוחר יותר הוא היגר ל[[אוסטריה]] והקים ישיבה ליד [[זלצבורג]], ומשם ל[[רומא]], שם שימש כראש ישיבת "מאור הגולה". לאחר תקופה זו היגר ל[[ארצות הברית]], שם גם פרסם את ספריו. במשך עשרות שנים הנהיג את קהילת [[בית המדרש הגדול]] ב[[לואר איסט סייד]] של [[מנהטן]] ב[[ניו יורק]].