הרפתקאותיו של פינוקיו – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יוניון ג'ק (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מ קו מפריד בטווח מספרים, תיקון קישור לפירושונים |
||
שורה 34:
|היברובוקס=
}}
'''פינוקיו''', או בשמו המלא '''פינוקיו: הרפתקאותיה של בובת-עץ''', הוא [[ספר ילדים]] מפורסם, המתאר את עלילותיה של [[בובה|בובת-עץ]] שובבה בשם פינוקיו.
'''פינוקיו''' נחשב לאחד מספרי הילדים הקלאסיים של [[העולם המערבי]]. הספר נכתב על ידי הסופר ה[[איטליה|איטלקי]] [[קרלו לורנציני|קרלו קולודי]] (שם העט של קרלו לורנציני).
פירוש השם פינוקיו ב[[איטלקית]] של מחוז טוסקנה הוא [[צנובר]]. את ההשראה לסיפור שאב לורנציני מהצגה של [[תיאטרון בובות]] מסורתי. הדמות של פינוקיו היא של ילד שובב ופרוע, שסקרנותו מסבכת אותו בצרות רבות. יחד עם זו הדמות מתוארת כטובת לב ורגישה הנאבקת תמיד ביצרה הרע.
פינוקיו הופיע בתחילה בתור [[סיפור בהמשכים]] בכתב עת לילדים בשם '''ג'ורנאלה פר אי באמביני''' בעריכתו של פרדיננדו מרטיני. הפרק הראשון של פינוקיו פורסם ב-[[7 ביולי]] [[1881]] והוא הופיע לסירוגין בכתב העת במשך השנתיים הבאות. סיפורו של פינוקיו נעשה מקובל ואהוב מאוד בקרב הקוראים הצעירים באיטליה ובשנת [[1883]] נדפס הספר תחת השם '''הרפתקאותיו של פינוקיו'''. הספר זכה להצלחה אדירה באיטליה ותורגם לשפות רבות.
בשנת [[1954]] הוקמה אנדרטה לכבוד פינוקיו בכפר קולודי שבאיטליה.
שורה 45:
==הדמויות==
[[קובץ:Pinocchio.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פינוקיו באיור המקורי של הספר]]
* '''פינוקיו''' - בובת-עץ שובבה. דמות אגואיסטית שהעיקרון המנחה אותה הוא העברת הזמן בנעימים. פינוקיו מוצג כשקרן, עצלן, תמים וחלש-אופי שהטוב והרע נאבקים בתוכו. אבל לאורך הסיפור מתגלה כי ליבו רגיש וחם והוא יודע להיות חבר נאמן.
* '''ג'פטו''' - ג'פטו הוא נגר זקן ומרושש והיוצר של פינוקיו ולכן גם משמש כאביו. בספר המקורי מתואר ג'פטו כנגר מריר ואלים ובעל מוניטין בקרב תושבי הכפר של אדם שאינו ראוי לגדל ילדים. בגרסאות המאוחרות עברה דמותו של ג'פטו שינוי חיובי עד שנהפכה לדמות נגר ישיש טוב-לב. שמו של ג'פטו הוא הגרסה האיטלקית לשם התנ"כי יפת (וכך הוא נקרא גם בספרו של [[אביגדור המאירי]] "פינוקיו בארץ-ישראל").
* '''מר דובדבן''' - נגר מזדקן אשר במקור מצא את בול העץ שממנו נוצר לבסוף פינוקיו. שמו המלא הוא אנטוניו, אך הוא קיבל את הכינוי "מר דובדבן" על שום אפו הגדול והאדום כ[[דובדבן]] בשל.
* '''הצרצר המדבר''' - נהרג על ידי פינוקיו לאחר שניסה לתת לו עצה. הצרצר חוזר בתור רוח רפאים וממשיך לייעץ לפינוקיו. באחד הפרקים מוצג כאחד הרופאים אשר טיפלו בפינוקיו בזמן שזה שכב חסר-הכרה במיטתה של הפיה הכחולה.
שורה 53:
* '''הפיה הכחולה''' - פיית היער בעלת השיער הכחול אשר מצילה את פינוקיו ומאמצת אותו לביתה.
* '''מאנג'ופוקו''' - המנהל העשיר של תיאטרון הבובות הגדול. פירוש שמו הוא "אוכל אש".
* '''העגלון''' - עגלון אשר נוהג להסיע ילדים רעים אל ארץ המשחקים כדי שיהפכו ל[[חמור
* '''הלוויתן הענקי''' - ליוויתן מפלצתי אשר בלע את פינוקיו וג'פטו, המוצאים דרך להיחלץ בזכות חוכמתו הרבה של פינוקיו.
* '''העורב והלילית''' - שניים מן הרופאים אשר טיפלו בפינוקיו.
שורה 67:
==תקציר העלילה==
===החלק הראשון (פרקים
[[קובץ:Gepeto.png|שמאל|ממוזער|250px|בזמן שג'פטו מגלף את פינוקיו, אפו מתחיל לגדול (איור של אאוג'ניו מצאנטי משנת 1881)]]
[[קובץ:Chiostri.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פינוקיו יחד עם החתול והשועל בפונדק הלובסטר האדום (איור של קרלו קיאוסטרי משנת 1901)]]
שורה 76:
פינוקיו חוזר לביתו של ג'פטו להכין לעצמו אוכל. כאשר הוא מגיע לבית, צרצר מדבר (אשר מכונה הצרצר המדבר) אומר לו כי ילדים אשר אינם מצייתים להוריהם, יהפכו לחמורים כאשר יגדלו. כנקמה, פינוקיו זורק פטיש עץ על הצרצר וגורם למותו.
פינוקיו אינו מוצא אוכל בבית, ובוכה עד אשר נרדם עם הרגלים על הגחלים. בבוקר למחרת הוא מתעורר ומגלה כי רגליו נשרפו כליל במהלך הלילה. בינתיים, חוזר ג'פטו לביתו לאחר ששוחרר מהכלא ואיתו שלושה [[אגס
פינוקיו יוצא לכיוון בית הספר, אך בדרכו הוא שומע צלילי מוזיקה ורואה קהל רב. מתוך סקרנות, הוא עוקב אחר הקהל עד שהוא מוצא את עצמו בתוך המון של אנשים, אשר התקהל כדי לראות מופע תיאטרון בובות גדול. פינוקיו אינו מסוגל לרסן את סקרנותו והוא מוכר את ספר-הלימוד תמורת כרטיס להצגה.
במשך ההצגה, הבובות אשר מופיעות על הבמה רואות את פינוקיו, מפסיקות לשחק וקוראות "זהו אחינו פינוקיו!" ומתחילות לחגוג. הקהל מתמרמר ומנהל התיאטרון יוצא לראות על מה המהומה. הוא מחליט להשתמש בפינוקיו לחימום ארוחת הערב שלו. לאחר שפינוקיו מתחנן שיחוס על חייו, מנהל התיאטרון מסכים ופוקד לשרוף את הבובה ארלקינו, אך פינוקיו מציל אותו. לאחר שמנהל התיאטרון שומע כי אביו של פינוקיו, ג'פטו, הוא עני מרוד, הוא משחרר את פינוקיו ונותן לו חמישה מטבעות זהב אותן הוא מבקש שייתן לג'פטו.
בעודו צועד בדרך לביתו כדי לתת את המטבעות לאביו, הוא פוגש ב[[שועל]] (אשר מעמיד פני פיסח) וב[[חתול]] (אשר מעמיד פני עיוור) בצידי הדרך.
הם אומרים לו כי אם הוא ישתול את המטבעות שלו בשדה-הפלא, מחוץ לעיר, הם יצמחו לכדי עץ גדול אשר יצמיח לפחות אלף מטבעות זהב חדשים. פינוקיו אשר מאמין להם, יוצא למסע לעבר שדה-הפלא יחד עם החתול והשועל. בדרך הם עוצרים בפונדק הלובסטר האדום, שם השועל והחתול אוכלים ארוחה דשנה על חשבונו של פינוקיו. בחצות הלילה, מעיר בעל הפונדק את פינוקיו, ומיידע אותו כי השועל והחתול נאלצו לעזוב באופן דחוף, אך הם יפגשו את פינוקיו בשדה-הפלא.
שורה 91:
כאשר פינוקיו רץ לתוך היער, הוא רואה בית לבן לפניו. הוא דופק על דלת הבית, ואז הדלת נפתחת והוא פוגש בפיה בעלת שיער כחול. אף על פי כן, בעודו משוחח עימה, תופסים אותו החתול והשועל ותולים אותו על עץ. לבסוף השועל והחתול מתייאשים ומשאירים אותו תלוי על העץ.
=== החלק השני (פרקים
הפיה בעלת השיער הכחול שולחת [[בז]] ו[[פודל]] להציל את פינוקיו, והיא קוראת לשלושה רופאים ומבקשת שיאמרו לה אם פינוקיו מת או לא. שני הרופאים הראשונים ([[ינשוף]] ו[[עורב]]) אינם בטוחים, אבל השלישי, הצרצר המדבר, יודע כי פינוקיו חי ובריא ואומר ומספר כי פינוקיו הוא ילד שובב הגורם לאביו צער.
הפיה בעלת השיער הכחול שואלת את פינוקיו היכן מטבעות הזהב. פינוקיו משקר, ואומר כי איבד אותם. בעודו אומר את דברי השקר, אפו מתחיל להתארך עד אשר הוא כל כך ארוך שהוא איננו מסוגל לנוע בתוך החדר. הפיה מסבירה לפינוקיו כי שקריו הם אשר גורמים לאפו לגדול כך. היא מביאה קבוצת [[נקר (ציפור)|
פינוקיו והפיה בעלת השיער הכחול מחליטים להפוך לחברים והפיה מזמינה את ג'פטו שיעבור לגור איתם ביער. פינוקיו יוצא לפגוש את אביו, אבל בדרך הוא פוגש שוב בשועל ובחתול (אף על פי שאינו יודע כי הם היו השודדים אשר ניסו לגנוב את כספו). הם מזכירים לפינוקיו את שדה-הפלא, והוא מסכים בשנית לצאת איתם לשם ולשתול את מטבעות הזהב שלו. אחרי מסע רגלי שנמשך חצי יום, הם מגיעים לעיירה השוכנת ליד שדה-הפלא. כל אחד בעיירה עשה דבר מה מאוד טיפשי וכתוצאה מכך נענש בצורה כלשהי. כאשר הם מגיעים לשדה-הפלא, פינוקיו טומן את מטבעות הזהב שלו ובינתיים הוא עוזב את המקום בעודו מחכה עשרים דקות (הזמן אשר אמור לקחת לזהב שלו לצמוח). לאחר עשרים דקות הוא חוזר ומגלה כי לא צמח במקום שום עץ וכי מטבעות הזהב נלקחו ואינם עוד באדמה. פינוקיו מבין כי נפל קורבן לחתול ולשועל והוא הולך לעיירה ומגיש תלונה לשופט על השועל והחתול. השופט (כפי שנהוג בעיירה) שולח את פינוקיו לבית הסוהר על טיפשותו. בעודו שוהה בבית סוהר, אף על פי כן, מושל העיירה מחליט לחגוג והוא משחרר את כל האסירים מבית הסוהר.
שורה 102:
בהמשך חש פינוקיו רעב גדול ומתגנב לחווה חקלאית כדי להשביע את רעבונו בכמה ענבים, אך נתפס במלכודת. כאשר החקלאי מגיע ומגלה את פינוקיו, הוא קושר אותו במלונה כדי שישמור על [[לול]] התרנגולות שלו.
באותו לילה, קבוצה של נמיות מגיעה ומספרת לפינוקיו כי בעבר היה להם הסכם עם כלב השמירה הקודם אשר איפשר להם לפשוט על הלול בתמורה לכך שהוא יקבל תרנגולת אחת. פינוקיו מסכים בתמורה לשתי תרנגולות. לאחר שהנמיות מקבלות את ההצעה של פינוקיו הם נכנסים לתוך הלול. פינוקיו נועל במהרה את דלת הלול ונובח בקול רם. החקלאי אשר מגיע בעקבות הנביחות תופס את הנמיות ומשחרר את פינוקיו בתמורה.
פינוקיו מגיע למקום בו עמד בית הפיה ומגלה שם קבר שעליו כתוב:
{{ציטוט|כיתוב=פה קבורה הפיה בעלת השיער הכחול שמתה מצער על היעלמו של אחיה הקטן פינוקיו.}}
פינוקיו מתחיל לבכות עד אשר יונה ידידותית מופיעה ומציעה לפינוקיו לקחת אותו על גבה לשפת הים, שם בונה ג'פטו סירה אשר בעזרתה הוא מתכנן לצאת ולחפש את פינוקיו בלב ים. השניים עפים אל חוף הים ופינוקיו מבחין בג'יפטו אשר הנישא בסירה בלב הים. פינוקיו קופץ למים ומנסה לשחות אל ג'פטו, אבל הגלים חזקים מדי ולכן פינוקיו מתחיל לשקוע אל תוך הים בעוד שג'פטו נבלע על ידי לוויתן מפלצתי.
[[דולפין]] אדיב לוקח את פינוקיו על גבו אל האי הקרוב שבו כולם עובדים ואף אחד לא מסכים לתת לפינוקיו אוכל כל עוד הוא לא יסייע להם. לבסוף הוא מציע לשאת את המשא של אישה זקנה תמורת מזון ומים.
כאשר השניים מגיעים לביתה של האישה מגלה פינוקיו כי האישה הזקנה היא למעשה הפיה הכחולה. הפיה אומרת לו שהיא תתפקד מעתה כאימו של פינוקיו ושעליו ללכת לבית-הספר. היא רומזת לו שאם ילך לבית-הספר, יהפוך לילד אמיתי.
שורה 126:
* הסופרת מרי-אליס מוריי תרגמה לראשונה את הספר לאנגלית בשנת [[1896]]. הספר נמכר באנגליה ובארצות-הברית, ובכך החלה התפוצה הבינלאומית של הספר.
* הסופר האיטלקי אאוג'ניו כרוביני כתב בשנת 1907 עיבוד בשם '''פינוקיו באפריקה'''.
* הסופר הספרדי סלבדור ברטולוצי הוציא בשנים
* ה[[סופר]] ה[[רוסיה|רוסי]] אלכסיי ניקולאיביץ' טולסטוי כתב בשנת [[1936]] עיבוד חופשי בשם '''מפתח-הזהב או קורותיו המופלאות של בוראטינו'''. הספר עובד לקולנוע בשנת [[1975]]. המילה BURATINO באיטלקית פירושה "בובת-עץ". הספר תורגם לעברית בידי פסח גינזבורג בשנת 1944.
* בשנת [[1940]] הספר עובד לראשונה לסרט קולנוע על ידי [[חברת וולט דיסני]] כסרט מצויר באורך מלא אשר זכה להצלחה רבה.
* בשנת [[1976]] הופקה ל[[טלוויזיה]] סדרת [[אנימה (הנפשה)|אנימה]] [[יפנית]] בת 52 פרקים המבוססת על הספר. הסדרה אשר שודרה בארץ ב[[הטלוויזיה החינוכית|טלוויזיה החינוכית]] ב[[שנות השמונים]] ובשידורים חוזרים רבים לאורך השנים זכתה לפופולריות רבה במשך כל השנים בקרב ילדי ישראל.
* [[אביגדור המאירי]] כתב בשנת [[1952]] עיבוד עברי בשם '''פינוקיו בישראל'''.
* הספר עצמו הומחז והוצג בצורה של [[מחזה|מחזות]], הצגות ילדים ומופעי תיאטרון בובות מאות פעמים רבות. כמו כן הופקו מספר סדרות טלוויזיה מונפשות שמתבוססות על עלילתו, שאחת מהם שודרה בטלוויזיה הישראלית.
* יש הטוענים שהסרטים '''[[המספריים של אדוארד]]''' ו'''[[אינטליגנציה מלאכותית (סרט)|אינטליגנציה מלאכותית (A.I.)]]''' מתבססים בעלילתם על סיפורו של פינוקיו.
*בשנת [[1997]] עלה בחנוכה בישראל המחזמר פינוקיו בו שיחקו [[איתי שגב (בדרן)|איתי שגב]] בתפקיד פינוקיו ו[[אלי גורנשטיין]].
שורה 149:
* [[לאה נאור]] (בעקבות עיבוד וולט דיסני, 1970)
* [[אוריאל אופק]] (1972)
* [[עטרה אופק]]
* מרים שוסטרמן-פדובאנו (1984)
* עדנה פלג (1986)
שורה 167:
* רבקה איילון, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3970309,00.html פינוקיו, חכה לי], ynet,{{כ}} 24.10.10
* {{nrg|[[אלי אשד]]|פינוקיו: גרסת הרוקנ'רול|451/657|19 במרץ 2013|47|2}}
* {{וואלה!|[[דורון פישלר]]|דושבאג, נבל ושקרן - ההיסטוריה של פינוקיו|2679149|21 בספטמבר 2013}}
* נתי גבאי, [http://blog.nli.org.il/pinocchio/?utm_source=activetrail&utm_medium=email&utm_campaign=tochen_30oct2017 המתרגם לעברית שנתן חיים לפינוקיו בפעם הראשונה], באתר [[הספרייה הלאומית]], אוקטובר 2017
{{פינוקיו}}
| |||