גאוגרפיה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 37.26.146.153 (שיחה) לעריכה האחרונה של Matanyabot
מ שינוי סדר הפרקים (בוט סדר הפרקים)
שורה 16:
ב[[המאה העשרים|מאה העשרים]] הפכה הגאוגרפיה ממקצוע תיאורי למקצוע אנליטי, החוקר תהליכים ולא רק מתאר אותם. כמו כן הוא שם במרכזו את הקשר בין האדם לנוף. נוצרו תחומי מחקר רבים, כגון [[גאוגרפיה של העיר]], [[גאוגרפיה חברתית]], [[גאוגרפיה פוליטית]] ועוד. בשנים האחרונות שמה הגאוגרפיה דגש על מחקר הסביבה, ותורמת גם בתחום ה[[תכנון (הנדסה וכלכלה)|תכנון]] היישובי והארצי. ישנו קשר חזק בין גאוגרפיה לבין מקצועות אחרים מתחומי מדעי הטבע כ[[בוטניקה]] ו[[גאולוגיה]]; מקצועות מתחום מדעי החברה כ[[סוציולוגיה]] ו[[מדע המדינה]]; ומקצועות בתחום [[מדעי הרוח]] כ[[היסטוריה]].
 
פרופסור [[דוד עמירן]] מ[[האוניברסיטה העברית בירושלים]] נחשב לאבי הגאוגרפיה הישראלית המודרנית.
 
== תחומי הגאוגרפיה ==
=== גאוגרפיה פיזית ===
שורה 31 ⟵ 32:
{{ערך מורחב|גאוגרפיה היסטורית}}
תחומים והיבטים שונים של עיצוב הסובב בידי האדם בעבר, או במילים אחרות: את כל מה שחוקרת הגאוגרפיה האנושית (הגאוגרפיה של האדם) העכשווית וכך גם בעבר הלא כל כך רחוק.
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=ימין}} התחומים הקלאסיים בגאוגרפיה ההיסטורית, לדוגמה, בודק איך התפתחו התרבויות והחברות ברחבי כדור הארץ והפכו למה שהם כיום.
 
חקר פני השטח הוא אחד מן הכלים החשובים ביותר בענף זה, שכן בעזרת חקר השטח ניתן להבין את השפעת בני האדם על סביבתם; כלי מרכזי במחקר הגאוגרפי-היסטורי הם מסמכים למיניהם, המצויים לרוב בארכיונים, שמחקרם חושף את התהליכים החברתיים-פוליטיים-כלכליים אשר עצבו את נופי העבר.
 
בארץ ישראל, שימשה תחילה הגאוגרפיה ההיסטורית ככלי עזר בידי חוקרי המקרא והארכאולוגים, לזיהוי אתרים ותוואים קדומים (בעיקר בתקופת התנ"ך). לאחר מכן התפתחה להיות תת-תחום בפני עצמו, שמרבה לעסוק בדינמיקה של תופעות מרחביות מורכבות בעבר הקרוב (כגון תהליכי התיישבות בראשית העת החדשה), ולעמוד על הקשריהם, משמעותם והשלכותיהם. בתור אבי הגאוגרפיה ההיסטורית המודרנית בארץ נחשב הגאוגרף פרופסור [[יהושע בן אריה]] מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
 
== ראו גם ==
שורה 52 ⟵ 47:
** [[גאוגרפיה עירונית ותכנון ערים - מונחים|מונחים בגאוגרפיה עירונית]]
* [[מערכת מידע גאוגרפית|מערכות מידע גאוגרפיות - GIS]]
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=ימין}} התחומים הקלאסיים בגאוגרפיה ההיסטורית, לדוגמה, בודק איך התפתחו התרבויות והחברות ברחבי כדור הארץ והפכו למה שהם כיום.
 
חקר פני השטח הוא אחד מן הכלים החשובים ביותר בענף זה, שכן בעזרת חקר השטח ניתן להבין את השפעת בני האדם על סביבתם; כלי מרכזי במחקר הגאוגרפי-היסטורי הם מסמכים למיניהם, המצויים לרוב בארכיונים, שמחקרם חושף את התהליכים החברתיים-פוליטיים-כלכליים אשר עצבו את נופי העבר.
 
בארץ ישראל, שימשה תחילה הגאוגרפיה ההיסטורית ככלי עזר בידי חוקרי המקרא והארכאולוגים, לזיהוי אתרים ותוואים קדומים (בעיקר בתקופת התנ"ך). לאחר מכן התפתחה להיות תת-תחום בפני עצמו, שמרבה לעסוק בדינמיקה של תופעות מרחביות מורכבות בעבר הקרוב (כגון תהליכי התיישבות בראשית העת החדשה), ולעמוד על הקשריהם, משמעותם והשלכותיהם. בתור אבי הגאוגרפיה ההיסטורית המודרנית בארץ נחשב הגאוגרף פרופסור [[יהושע בן אריה]] מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
 
[[קטגוריה:גאוגרפיה|*]]