ענת – הבדלי גרסאות

הוסרו 3,684 בתים ,  לפני 4 שנים
מ (הוספת קישור להוצאת מפה)
'''ענת''' היא [[אלה (מיתולוגיה)|אלת]] ה[[מלחמה]], ה[[ציד]] וה[[רבייה|פריון]] של [[המזרח התיכון]] העתיק, מ[[מסופוטמיה]] ועד [[כנען]] ו[[מצרים העתיקה]]. ענת מתוארת כנערה [[בתולה]] יפה, עזת נפש ובעלת תושייה. היא המקבילה הכנענית ל[[איזיס]] המצרית, והשפיעה כנראה רבות על עיצוב דמותה של ה[[אלים אולימפיים|אלה היוונית]] [[אתנה]].
 
עובדת באסותא
== דמותה במקורות ובממצאים ==
ב[[מיתולוגיה כנענית|מיתולוגיה הכנענית]] ובפרט בלוחות [[אוגרית]], מסופר שענת היא בתו של [[אל (אל כנעני)|אל]] ואחותו הנאמנה של [[בעל (אל)|בעל]] - אל הסופה וה[[גשם]]. כונתה גם "בתולת" משום שהיא אלה אוטונומית וראשונית שאין עליה עול [[גבר]], ו"יבמת לאומים" (יולדת לאומים), שיש לה קשר הדוק אל בני ה[[אדם]] ונחשבת כפטרונית של בני האדם. בנוסף נמצא הכינוי "נעמת בן אחת הבעל" (היפה בין אחיות הבעל). התואר "נעימה" מוזכר מספר פעמים והוא כנראה במשמעות של [[יופי]] חיצוני. כמו כן היא מתוארת כבעלת [[כנף]] ויכולת [[תעופה|מעוף]]. ב[[אסטלה]] מתקופה זו היא נראית יושבת על כיסא, ומחזיקה בידיה [[כלי נשק]].
 
עוד היא מתוארת שם כ[[אישה]] בעלת מאפיינים גבריים, שרוחצת ב[[דם]] האנשים שמתנגדים ל[[פולחן]] בעל, בשמחה ובהנאה גדולה, על שהיא מצליחה להשתמש בתכסיסים טובים. עוצמתה גדולה יותר משל בעל, והיא זו שעוזרת לו להילחם כנגד האל [[ים (אל)|ים]] וה[[מפלצת|מפלצות]] שלו: לחסום את פי ה[[תנין]] האיום ולהכות את [[נחש]] העקלתון בעל שבעת הראשים, ולהילחם כנגד האל [[מות]] שהצליח לשבות את האל בעל ב[[שאול (מיתולוגיה)|שאול]], להמית אותו ולשחרר לחופשי את בעל מ'בית החופשית', מקום משכנם של המתים.
 
כוח ההרס העצום שלה מופנה לעזרת כוח החיים של האל בעל ולהצלתו מידי אויביו האלים ובני האדם כאחד. כך היא תולה את כפות ידיהם של אויביו על חגורתה ומשחקת בראשיהם כבכדורים והיא מבוססת עד ברכיה בדם האויבים וצווארה במעי הלוחמים, כאשר כבדה תפוח מצחוק וליבה מלא שמחה. היא אף מעזה להתחצף לאביה [[אל (אל כנעני)|אל]], בעל הסמכות העליונה, ולאיים עליו שתמרוט את שער קדקודו ותוריד שיבתו בדם שאולה, אם לא יתמוך בכינון מלכותו של אחיה בעל ויאשר לבנות לו בית, כאשר הוא נחבא מפניה בשבעה חדרים ובשמונה מנעולים. בהמשך, אל, שמכיר בכוחה הרב ובתושייתה של ענת, מבקש ממנה שתשכנע את [[השמש]] להאיר בחזרה.
 
ב[[אגדת אקהת]], לעומת זאת, היא מתוארת כמי שחומדת את [[חץ וקשת|קשת]] הפלאים שיצר [[כושר וחסיס]], ומציעה ל[[אקהת]] הגיבור בעל הקשת ובנו של דנאל שופט הצדק, הרבה כסף וזהב, ואף [[חיי נצח]] תמורת הקשת. אך כאשר הוא מלגלג עליה ומבוקשה לא ניתן לה, היא עפה למקום משכנו של אל, מרשיעה את אקהת וסוחטת מאביה באיומים רשות לרצוח את אקהת. לאחר שאל "בעל הלב" מרשה לה, היא מפתה בעורמה את אקהת להגיע לקֶרֶת אבלים, ולאחר מכן משכנעת את [[יטפן]] הלוחם להרוג את אקהת, כאשר היא מחפשת אותו ל[[נשר]].
 
במקדש מצרי ב[[בית שאן]] התגלתה מצבה מימי [[רעמסס השני]], שבו מתוארת ענת כמלכת השמים (תואר שהיה שמור ל[[עשתורת]]) ובעלת כל האלים. ב{{תנ"ך|שופטים|א|לג}} מוזכר שאת היישוב שבו עבדו לה, [[בית ענת]], לא יכלו אנשי [[שבט נפתלי]] לכבוש. יישוב נוסף שאנשיו עבדו לה היה [[בית ענות]] שבנחלת [[שבט יהודה|יהודה]]. גם שמו של השופט [[שמגר בן ענת]] קשור אליה ככל הנראה; הרב [[משה דוד קאסוטו|מ"ד קאסוטו]] טוען שבא מהעיירה בית ענת, ב[[מקדש יב|מקדש]] של הקהילה היהודית של [[יב]] עבדו אלוהות בשם ענת-יהוה כלומר עבדו את ענת כבת זוגו של [[יהוה]]. מעניין שאף שנראה שענת הייתה אלה חזקה ודומיננטית, ב[[תנ"ך]] אין כלל התייחסות לה או לפולחנה. ה[[פיניקים]] נהגו לכנות עצמם בשם בני-ענת.
משתמש אלמוני