ישראל אבא ציטרון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: פתח תקווה |
מ ←תולדותיו: הגהה |
||
שורה 26:
נולד ב[[דווינסק]] לגרשון ציטרון, שהיה מצאצאי הרב [[רפאל זיסקינד]] הכהן מ[[המבורג]]. דודו היה הסופר והעסקן הציוני [[שמואל ליב ציטרון]]. בילדותו עבר עם הוריו לקרייזנבורג שם למד, כנהוג אז, ב[[תלמוד תורה|חדר]] ובמקביל בבית ספר עממי. החל מגיל 14 למד בישיבות [[ישיבת טלז|טלז]] ו[[ישיבת וולוז'ין|וולוז'ין]], בגלגולה המאוחר. בהמשך חזר לעיר והיה תלמידו של הרב [[מאיר שמחה הכהן]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/root/data/pdfs/CPCR/148mairsimchahacohencc.pdf '''מרן רבנו מאיר שמחה הכהן זצ"ל''', הרב זאב אריה רבינר, תל אביב תשכ"ז], עמודים כח, קנט, רלב}} ותלמידו וחתנו של הרב יוסף רוזין{{הערה|1=[http://www.hazofe.co.il/web%5Cnewsnew%5Ckatava6.asp?Modul=24&id=57596&Word=&gilayon=3112&mador=136 האבא של אם המושבות], הצופה, 24 באוגוסט 2007}}, מדרך לימודו המיוחדת אף הושפע מאוד. נוסף על לימוד התורה השתלם בלימודים כלליים, קיבל תעודת בגרות ממשלתית ולמד לשונות צרפתית, רוסית, אנגלית וגרמנית.
למרות שקיבל הזמנות רבות להיות רב בקהילות בחוץ לארץ, בחר להתמנות בקיץ תרע"א לרבה של פתח תקווה, באומרו: "מוטב להיות רב בכפר קטן בארץ ישראל מבכרך גדול בחוץ לארץ". הרב ציטרון נבחר על ידי קהילת פתח תקווה על פני מועמדים אחרים ובהם הרב [[מאיר בר-אילן]] ואחד מאחיו של [[הרב קוק]]. מכיוון שבאותה תקופה לא הכיר השלטון העות'מאני
הדמות המרכזית עמה התייעץ הרב ציטרון היה הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]] אשר מאגרותיו ניכר שגם הוא העריך מאוד את הרב ציטרון. לעומת זאת, לא נמצאו בין תשובותיו של הרוגוצ'ובר תשובות הלכתיות לחתנו, אשר העריצו, יש הסוברים שהדבר נבע מחילוקי הדעות ביניהם לגבי היחס ליישוב המתחדש בארץ ישראל. הרב ציטרון היה שותף לרב קוק בהקמת [[הרבנות הראשית לישראל]] ותמך עמו בהקמת בית דין לערעורים, בניגוד לרבנים רבים שהתנגדו לכך.
|