יצחק ויטנברג – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
שורה 4:
ויטנברג היה חייט במקצועו ופעיל [[המפלגה הקומוניסטית של ליטא]]. לאחר הכיבוש הנאצי את [[וילנה]], עמד בראש המחתרת הקומוניסטית ויזם את איחודה בינואר [[1942]] עם מחתרות נוספות, בעיקר ציוניות, למחתרת מאוחדת: [[ארגון הפרטיזנים המאוחד|הארגון הפרטיזאני המאוחד]] (פ.פ.או). ויטנברג נבחר לעמוד בראש המחתרת וכבש לו מעמד סמכותי בה, עקב ניסיונו המחתרתי ואישיותו שידעה לגשר בין פערים. שמו המחתרתי היה "ליאון"{{הערה|רוז'קה קורצ'ק, '''להבות באפר''', [[מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'|מורשת]], [[ספרית פועלים]], 1965. תרגום מכתב היד הפולני - [[בנימין טנא]] (מהדורה שלישית) עמוד 147.}}.
ביולי [[1943]] נודע לנאצים על קיומו של תא קומוניסטי בגטו ועל הקשרים של ויטנברג עם המחתרת הליטאית והם דרשו מה[[יודנראט]] של הגטו להסגירו. הוא נתפס על ידי [[המשטרה היהודית|משטרת הגטו היהודית]] אבל שוחרר בפעולה צבאית של חבריו למחתרת והסתתר בגטו. הוא התחפש בבגדי אשה ועבר למקום מסתור של המחתרת. בעקבות השחרור הודיעו הנאצים שאם הוא לא יוסגר הם ישמידו את הגטו. ראש היודנראט, [[יעקב גנס]], דרש בפני ההמון להסגירו. ההמון היהודי, שחשש לחיסול הגטו, הסתער בזעם על המחתרת ובלחץ ההמון החליטה מפקדת הפ.פ.או שעל ויטנברג להסגיר את עצמו{{הערה|רוז'קה קורצ'ק, '''להבות באפר''', [[מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'|מורשת]], [[ספרית פועלים]], 1965. תרגום מכתב היד הפולני - [[בנימין טנא]] (מהדורה שלישית) עמודים 161-167}}
על שמו של יצחק ויטנברג [[שמות רחובות בישראל|נקראו רחובות]] בערים [[תל אביב]], [[פתח תקווה]] ו[[באר שבע]].
|