פתיחת התפריט הראשי

שינויים

עם מותה של [[אן, דוכסית מונפנסייה|מאדמוזל]] בשנת [[1693]], ירש פיליפ הראשון את דוכסויות [[אוברן|מונפנסייה]], [[ויין|שאטלור]], [[יון (מחוז)|סיינט פארגו]] ו[[מן ולואר|ביופרו]]. הוא גם נעשה רוזן [[דורדאן]], [[מאנש|מורטיין]] ו[[אוב (מחוז)|באר-סו-סיין]] ומרקיז [[אוב (מחוז)|אוב]] ו[[אורן (מחוז)|אורן]]. כך היה יכול פיליפ הראשון גם בערוב ימיו, לשמר את אורח חייו הראוותני ולמצוא סיפוק בילדיו ונכדיו. שתי בנותיו מנישואיו הראשונים הפכו ל[[מלכה|מלכות]] ואילו בנו, [[פיליפ השני, דוכס אורליאן]] פיתח קריירה צבאית פעילה ומכובדת, לאחר ששירת ב[[מלחמת תשע השנים|קרב סטינקרק]] ב-[[1692]], כמו גם במצור על [[נאמור]], לגאוותו הרבה של אביו.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = Christine Pevitt|שם = The Man Who Would Be King: The Life of Philippe d'Orléans, Regent of France|מו"ל = Phoenix, London|שנת הוצאה = 1997|קישור = http://www.amazon.com/The-Man-Who-Would-King/dp/068816983X}}}} כמו עם פיליפ הראשון, הקפיד [[לואי הארבעה עשר, מלך צרפת|לואי הארבעה עשר]] להגביל את כוחו של [[פיליפ השני, דוכס אורליאן|פיליפ השני]].
 
בשנת [[1696]], הגיעה מ[[איטליה]] לחצר המלוכה, נכדתו של פיליפ, [[מריה אדליידה, נסיכת סבויה]] כדי להינשא ל[[לואי', דוכס בורגונדיה]] (נכדו של [[לואי הארבעה עשר, מלך צרפת|לואי הארבעה עשר]]) שהיה שלישי בתור לכס המלוכה.{{הערה|שם=:2}} השניים נישאו בשנת [[1697]] ונעשו בהמשך הוריו של [[לואי החמישה עשר, מלך צרפת]].
 
ב-[[1701]], הודח [[פיליפ השני, דוכס אורליאן|פיליפ השני]] מתפקידו כראש החזית ב[[מלחמת הירושה הספרדית]] למורת רוחו שלו ושל אביו. היו שטענו כי הדבר נבע עקב התרועעותו עם פילגשו בפני אשתו, בתו של המלך, [[מארי אן]]. ב-8 ביוני, נפגשו לואי ה-14 ופיליפ הראשון לסעודה בטירת מארלי. פיליפ הוכיח את אחיו על הדחת בנו. הוא טען בפניו כי לואי עצמו נהג כך עם פיגלשו שלו בפני רעייתו [[מריה תרסה, נסיכת ספרד|מריה תרזה]]. למחרת, נפגש פיליפ הראשון עם בנו לסעודה, אך לפתע קרס כתוצאה מ[[התקף לב]] ומת בזרועות בנו כשהוא בן 60. הוא נקבר ב[[בזיליקת סן-דני]], אך בזמן [[המהפכה הצרפתית]] נפתחו קברים רבים, כולל שלו, בהוראת פקידי המהפכה. הגופות הועתקו ממקומן והושלכו לשני בורות שנכרו בסמוך לכנסייה.