דיוטימה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Bunchik (שיחה | תרומות)
Bunchik (שיחה | תרומות)
הוספת הערת שוליים
שורה 5:
במשתה שעורך אגטון אחרי ניצחונו בתחרות דיוניסיס באתונה, מספר סוקרטס לבאי המסיבה על תורת האהבה אותה למד מפיה של הכוהנת דיוטימה. זו לימדה כי האהבה היא ביתם של [[פורוס (מיתולוגיה)|פורוס]] ופניה, החוסר והשפע. אהבה הייתה אחת הדאימונים, הרוחות שהחזיקו את העולם בשלמותו, מהכוחות שמעבירים מסרים ותפילות בין האלים לבני האדם.
 
דיוטימה תיארה מעין אבולוציה של אהבה, "דרך" בת שישה שלבים המובילה מההתענגות החושית ואהבת היופי הגופני הגסות, דרך אהבת הלב ואהבת השכל המעודנות יותר, ועד לאהבת הרוח. לפי כוהנת האהבה על הצועד בדרך זו להתחיל באהבה גופנית לאדם המושך אותו מבחינה חיצונית; בהמשך תתפתח אהבה זו לכללית יותר והוא הופך למאהבם של כל הגופים היפים; השלב השלישי הוא אהבת נשמה; משם ממשיך האוהב לפיתוח משותף עם הנשמה האחות של אורח חיים אֶתי המבוסס על חוקים ועיסוקים יפים; הצעד הבא מוביל אל המדעים, כלומר אל חיי חקר מה שישנו<ref>{{צ-ספר|מחבר=גדעון לב|שם=אההבה|מקום הוצאה=תל אביב|מו"ל=מטר|שנת הוצאה=2015|עמ=204-203}}</ref>. לבסוף מעפיל האוהב לשלב אשר בו, סיפרה דיוטימה, "[הוא] רואה לפתע מה שהוא יפה מטבעו עד להפליא, את ההוא, סוקרטס, שהרי לשמו היה עליו לטרוח גם את כל הטרחות הקודמות, ושהוא ראשית כול קיים תמיד, ואינו לא מתהווה ולא כלה ולא גדל ולא פוחת ... ואם יש מקום שהוא, סוקרטס יקירי, בו כדאים לאדם חייו, הריהו בשלב זה של החיים, כשהוא מתבונן ביפה עצמו ... ואם ניתן לאיזה אדם להיות בן-אלמוות, ניתן הדבר גם לו" (תרגום: י"ג ליבס)<ref>{{צ-ספר|מחבר=אפלטון|שם=המשתה|מתרגם=יוסף ג. ליבס|מקום הוצאה=ירושלים ותל אביב|מו"ל=שוקן|שנת הוצאה=1979|עמ=עמ' 155-91|כרך=מתוך: כתבי אפלטון, כרך שני}}</ref>.
 
==זהותה של דיוטימה==