חמציץ נטוי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←כצמח מאכל: דיוק ולינק פנימי תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
MathKnight (שיחה | תרומות) |
||
שורה 61:
מחקר שבוצע ב[[אוניברסיטת קיימברידג']] שב[[אנגליה]] על אוכלוסיית החמציץ הנטוי בישראל, הראה שלמרות שאין ייצור זרעים באוכלוסייה זו, יש בה [[שונות גנטית]] משמעותית, שמקורה ככל הנראה בהצטברות של [[מוטציה|מוטציות]] סומטיות (Rottneberg and Parker 2004). קיומם של פרטים בעלי פרחים מרובי עלי-כותרת, לצד פרטים בעלי פרחים במופע הרגיל, במקומות רבים בישראל, מעיד על התופעה הנ"ל. כמו כן, ב[[שטחים פתוחים]] בפאתי העיר ובשולי [[פרדס]]ים נפוצים חמציצים בהם הפרח הוא בצבע קרם-[[צהוב]]-חיוור, שבהיר וחיוור באופן ניכר מהמופע הצהוב הרגיל.{{הערה|ראו בתמונות הבאות ב[[פליקר]]: [https://www.flickr.com/photos/zachievenor/16943155622/ פרח חיוור וברקע פרח רגיל] ו[https://www.flickr.com/photos/zachievenor/16757030770/ חמציצים חוורים].}}
מעבר להיותו מטרד בגינות נוי, החמציץ הנטוי [[מין פולש|פולש]] בהדרגה אל תוך שטחים טבעיים בישראל. במקומות אליהם פלש הוא יוצר לרוב מרבדי צמיחה צפופים, וכך הוא דוחק את הצומח המקומי. דוגמאות לתופעה ניתן לראות בוואדיות שבין שכונות העיר [[חיפה]], ב[[פארק הכרמל]] באזור הקרוב ל[[אוניברסיטת חיפה]], וב[[שמורת חרוצים]] ב[[השרון|שרון]]. בשל כושר הרבייה הוגטטיבית הגבוה של המין, הטיפול במוקדי הפלישה בעייתי. עקירה של הצמחים אינה מחסלת אותם, משום ששורשי הצמח מפתחים מספר רב של פקעיות ריבוי תת-קרקעיות, הניתקות מצמח האם; כשעוקרים את צמח האם, פקעיות הריבוי נשארות בקרקע, ומצמיחות גבעולים חדשים. מחקר שערכו פרופ' [[עמרם אשל]] וד"ר אילנה שטיין, שפורסם ב-
עם כל זאת, ניתן לבצע חיסול של מוקד פלישה באמצעות אחת מהדרכים הבאות:
| |||