חומה ומגדל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏מאפיינים: איגרת מקדונלד ממילא ביטלה את ההגבלות בספר הלבן של פאספילד. חומה ומגדל נעשתה בתיאום עם הבריטים ובניגוד למיתוס שרווח בעבר
שורה 4:
 
==מאפיינים==
מבצעים אלו באו כתגובה ל[[פוגרום|פרעות]] שביצעו ה[[ערביי ארץ ישראל|ערבים]] ב[[יהודים]] שהתגוררו ב[[ארץ ישראל]], ונועדו לקבוע "עובדות בשטח" על מנת להגדיל את גבולות ה[[התיישבות]] העברית ולהרחיב את שטח [[מדינת ישראל]] העתידית. כך עקפו את גזרות [[הספר הלבן של פאספילד]], שהגביל את ההתיישבות היהודית. את המבצע יזם ארגון [[ההגנה]], על פי הרעיון והתכנון של [[שלמה גור]] (גרזובסקי), שאימצו אותו המוסדות המרכזיים של [[היישוב העברי]]: [[הסוכנות היהודית]], [[קרן היסוד]], [[קרן קיימת לישראל|הקרן הקיימת לישראל]] ו[[ההסתדרות]]. לקחו בו חלק בעיקר [[קיבוץ|קיבוצים]] ותנועות מכל זרמי ההתיישבות: 12 יישובים מן [[הקיבוץ הארצי השומר הצעיר]], 10 יישובים של [[הקיבוץ המאוחד]], 5 קיבוצים של [[חבר הקבוצות]], 3 יישובים של [[הקיבוץ הדתי]], 13 מושבים של [[תנועת המושבים]], 9 יישובים של [[הנוער הציוני]] ושל [[מכבי הצעיר]] ויישוב אחד של תנועת [[בית"ר]]. כוחות [[נוטרות|נוטרים]] ואנשי ה"הגנה" אבטחו את העלייה על ה[[קרקע]].
 
היישובים הוקמו במהירות (לרוב במהלך יום אחד) כשחומרי הגלם הוכנו מראש. בליל ההקמה הוקם [[מגדל]] וסביבו [[גדר]] כבסיס ליישוב עתידי - ומכאן מקור השם. היישובים הוקמו כמעט ללא הפרעות מצד הערבים ועד מאי [[1938 בארץ ישראל|1938]] גם באישור שלטונות [[המנדט הבריטי]]. לאחר שהבריטים נמנעו החל ממאי [[1939]] מלתת אישורים, הוקמו היישובים גם ללא הסכמתם. רוב היישובים הוקמו באזורי ספר כדי להשתלט על כמה שיותר שטחים. אזורים שהיו מנותקים זה מזה חוברו, והושגו מטרות מדיניות וביטחוניות שתרמו לאחר מכן לקביעת [[גבול]]ות [[מדינת ישראל]] במסגרת [[תוכנית החלוקה]]. סיפורו של [[גינוסר]] הוא ייחודי בכך שמטרת הקמת החומה והמגדל הייתה לפחות באופן חלקי, קביעת עובדה מוגמרת בפני אגודת [[פיק"א]], בעלת הקרקע, ולא רק לצורך הגנה מפני ערבים{{הערה|{{דבר|דויד שליו|אנשי החומות - 25 שנה ליישובי חומה ומגדל בעמק הירדן|1962/05/30|00900}}}}.